מה נוהגים עם היין בברית ביום צום?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין מ ע"ב
בגמרא ישנו דיון בקשר לברכת שהחיינו ביום הכפורים. בדרך כלל מברכים ברכת שהחיינו על כוס של יין, אולם ביום הכפורים הדבר בלתי אפשרי, כי אם יברך אדם את הברכה הרי זוהי כבר קבלה של קדושת היום ואז אסור יהיה לו לשתות את היין. הועלתה אפשרות לתת לילד שעדיין לא צם לשתות מן היין, אולם למסקנת הגמרא אסור לעשות כן כדי שהילד לא יתרגל לשתות ביום הכפורים וימשיך לעשות זאת גם לאחר שיגדל. לכן הזמן היחיד בשנה שבו מברכים שהחיינו בלי כוס של יין הוא יום הכפורים.
ב"בירור הלכה" תובא מחלוקת הראשונים מה עושים כאשר יש ברית מילה ביום צום. לדעת הרשב"ם (תוד"ה דילמא), הרשב"א ועוד ראשונים האיסור לתת לילד לשתות מכוס היין הוא רק בדבר קבוע שמברכים כל שנה, כי בזה יש חשש שהילד יתרגל לכך, אבל אם אירע ברית מילה בתשעה באב או ביום כפור, שהוא דבר אקראי – אין חשש לתת לילד לשתות מכוס היין.
לעומת זאת הגאונים (תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ה סימן ט) והרמב"ם (שו"ת הרמב"ם סימן ריב) פסקו שבימי צום לא מביאים בכלל כוס יין לברית מילה.
המחלוקת הזו נמשכה גם לאחר מכן: השולחן ערוך פוסק כדעת הרמב"ם, וכך נוהגים בני ספרד שלא מביאים יין כלל בברית מילה ביום צום, ואילו הרמ"א פוסק כדעת התוספות, וכך נוהגים בני אשכנז שבברית מילה ביום הכפורים מביאים כוס יין ונותנים לתינוק הנימול לשתות מן היין (יו"ד סימן רסה,ד).
