מה תפקידו של מגיד השיעור?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין כט ע"א
ב"הלכה ברורה" מובאים דברי הרמב"ם שכאשר אדם נותן מעשר עני לעניים, אם הוא נותן זאת בגורן, בשדה, אז צריך לתת לכל עני כמות שיוכל לשבוע ממנה "כדי שבעו", אולם אם הוא נותן את המעשר בביתו רשאי הוא לתת אפילו כזית בלבד לכל עני, כי החיוב לתת "כדי שבעו" חל רק בשדה, משום שבשדה שנמצאת מחוץ לעיר אין אפשרות לעני למצוא אוכל אחר.
אכילה היא משל ללימוד התורה. כאשר אדם אוכל ושבע הרי זה משל למי שלומד סוגיה ומבין אותה על בוריה, ולא נשארו לו שאלות בלתי פתורות, כפי שהשבע אינו צריך לאכול יותר שום דבר. לעומת זאת מי שאוכל ואינו שבע זהו משל למי שלמד סוגיה, אבל עדיין אינו מבין אותה על בוריה, וכשם שהאדם שאינו שבע עדיין רוצה לאכול כך הוא עדיין רוצה להבין דברים מסוימים באותה סוגיה.
כאשר אדם מלמד תורה במקום שבו לא מצויים מלמדים אחרים, כמו בשדה, חייב הוא להסביר את הדברים בדיוק לכל פרטיהם, כי הלומדים לא יכולים למצוא מקור מידע אחר חוץ ממנו, אולם כאשר אדם מלמד בעיר שבה מצויים גם מלמדים אחרים, אין עליו חיוב להסביר כל פרט ופרט, שכן אם לא יבינו השומעים יוכלו למצוא מקורות מידע אחרים שיסבירו להם את המידע החסר.
נראה שבימינו, כאשר ישנם הרבה ספרים שמסבירים את דברי הגמרא באופן בהיר, התפקיד של המלמדים הוא לאו דווקא להסביר את הפשט של דברי הגמרא, אלא את מה שעומד מאחורי הדברים, את הנקודות הנסתרות שלא תמיד שמים לב אליהן.
