הריסה לצורך תיקון / רפי זברגר

עירובין כד ע''א

הקדמה

למדנו בדף הקודם על הסתייגות בדינו של רבי עקיבא, המתיר לטלטל בקרפף שהוקף לדירה יותר מבית סאתיים:
נזרע רובו - הרי הוא כגינה ואסור, נטע רובו - הרי הוא כחצר ומותר.
גם אם הקרפף גדול יותר מבית סאתיים, והוקף לדירה, אם רוב הקרפף מלא זרעים, אשר נזרעו בידי אדם – הרי זה עוקר דין ''הוקף לדירה'', ואסור לטלטל בתוכו. אך אם נטעו עצים במקום, אפילו ברובו – עדיין נשאר שם דירה על המקום, ומותר לטלטל. הסיבה: אנשים לא גרים במקום מלא זרעים, אך כן גרים במקום עצים. 
במאמר זה נרחיב בהיתר של קרפף שהוקף לדירה ורובו ניטע בעצים. 
 

הנושא

אמר רב יהודה אמר אבימי: והוא שעשויין אצטבלאות. ורב נחמן אמר: אף על פי שאין עשויין אצטבלאות.
רב יהודה מסייג את ''דין הנטיעה'' בקרפף, רק במקרים שהעצים נטועים שורות שורות (אצטבלאות) , שאז לדעתו של רב יהודה, ניתן לשבת בינות לעצים, ולכן ניתן להגדיר מחיצה זו ''לצורך דיורין''. אבל אם הנטיעות אינן מסודרות, הרי שלא נוח ''לדור'' שם, ולכן אין היתר לטלטל שם. לעומתו, סובר רב נחמן כי כל נטיעה ברוב הקרפף מתירה לטלטל שם, כיוון שנטיעת עצים משמעותה דיורין. 
מר יהודה אקלע לבי רב הונא בר יהודה, חזנהו להנהו דלא עבידי אצטבלאות וקא מטלטלי בגוייהו. אמר ליה: לא סבר לה מר להא דאבימי?
מר יהודה נקלע לביתו של רב הונא וראה קרפף גדול יותר מבית סאתים אשר הוקף לדירה, עם נטיעות לא מסודרות ולא ישרות, ובכל אופן רב הונא טלטל באותו מקום. שאל אותו מר יהודה אם אינו סובר כאבימי האוסר לטלטל במצב זה?
אמר ליה: אנא - כרב נחמן סבירא לי.
ענה לו רב הונא כי הוא סובר כרב נחמן המתיר טלטול בקרפף זה (לשיטת רבי עקיבא), וכך גם נפסק להלכה. 
אמר רב נחמן אמר שמואל: קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, כיצד הוא עושה? פורץ בו פירצה יותר מעשר וגודרו, ומעמידו על עשר - ומותר.
רב נחמן בשם שמואל דן בשיטת רבי עקיבא, המתיר לטלטל בקרפף אשר גודלו יותר מבית סאתיים שהוקף לדירה, ומלמד כיצד ניתן ''לתקן'' קרפף גדול מבית סאתיים אשר לא הוקף לדירה. ה''טכניקה'' שהוא מציע: לעשות פירצה גדולה מעשר אמות, שהיא בעצם פוסלת את המחיצה, כפי שלמדנו במשנה בדף ט''ו: , ולאחר מכן, לבנות שוב מחדש את מקום הפירצה, והפעם לשם דירה, ובכך הוא ''מתקן'' את הקרפף לשיטת רבי עקיבא, ומתיר לטלטל בתוכה. 
רבי אברהם כהנא, מתלמידי הגאון מווילנא, העיר בספרו ''גאון יעקב'', שאם היה קיים כבר פתח פרוץ בהיקף הקרפף, ניתן רק ''להשלים'' את הפירצה עד כדי רוחב עשר אמות, ובכך נפסלה המחיצה הקיימת, ואפשר לבנותה מחדש לצורך דיורין, ועל ידי כך מתירים לטלטל בקרפף. 
 

מהו המסר

ניתן ללמוד מהטכניקה שלמדנו זה עתה בדברי רב נחמן בשם שמואל, מספר מסרים מעניינים:
1. אל ייאוש – ניתן היה לחשוב כי קרפף זה, הגדול מבית סאתיים, אך לא הוקף לדירה, כבר ''אבוד'' ואין אפשרות לטלטל בתוכו. הנה לימד אותנו רב נחמן טכניקה, המסייעת לנו ''לתקן את המעוות''. על ידי יצירת פרצה גדולה (הפוסלת את המחיצה),ואז לתקנה לצורך דיורין, ועל ידי כך להתיר את הטלטול בקרפף.
2. ההערה של ''גאון יעקב'' מלמדת אותנו, כי כדי לבנות מחדש, אין צורך תמיד להרוס בשיעור של "פירצה מלאה", אלא ניתן לפעמים להשתמש בפרצות קיימות, ויש רק להוסיף פירצה ''כשיעור החסר'', ולאחר מכן ניתן ''להתחיל מחדש''.
מסרים אלו מתאימים מאוד גם לתקופת אלול בה אנו נמצאים (תש''פ) אשר מלמדים אותנו כיצד ניתן גם לתקן את מעשינו, אישיותנו וצביון חיינו:
1. גם אם מצב האדם ''על הפנים'', והאדם מרגיש כאילו ''אין תקנה'', מלמד אותנו המסר הראשון לא להתייאש. לנסות להיות ''יצירתי'' ולחשוב על טכניקות לתיקון ושיפור. לפעמים כדאי להרוס קצת (ליצור פרצה חדשה) רק כדי לבנות ולטעת חיים חדשים אשר ''מתקנים את הפרצה'', ומייצרים מצב חדש, ראוי וטוב.
2. גם גודל הפרצה לא תמיד צריך להיות גדול ורחב. לפעמים ניתן ''להתלבש'' על דברים שאינם תקינים כבר עתה, אולי צריך טיפה להמשיך ולהרוס אותם, אך לאחר מכן, ''הופכים דיסק'' ומתחילים לתקן ולעצב הכול מחדש.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]