מה עושים עם העצים היבשים? / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

עירובין יז ע"א

תנו רבנן: מחנה היוצאת למלחמת הרשות - מותרין בגזל עצים יבשים.

מכירים את התחושה שמנסים להשפיע על אחרים עניינים של תורה ויראת שמים, אבל זה הולך בקושי?

מה הסיבה לזה? האם אפשר לעשות משהו בעניין, כדי שדברים ילכו יותר בקלות?

האדמו"ר האביר יעקב מסדיגורא (ש"ק כי תצא י"א אלול ה'תש"ה) מעניק מבט חדש לעניין מתוך סוגיית הגמרא שלנו.

יכול אדם לחיות בעולם הזה, כאשר הוא מחלק את חייו בין דברי הרשות ודברי המצווה. ישנם זמנים של תורה ותפילה שמוקדשים לרבונו של עולם, וישנם זמנים שבהם עוסקים בדברים פרטיים כאכילה ושתיה. אולם, החלוקה הזו, היא לא נכונה, משום שתחומי הקדושה צריכים להקיף את כל מהלך חייו של האדם, כולל את אותם "דברי רשות".

אדם שחי את חייו בחלוקה האמורה, ימצא את עצמו נלחם עם היצר הרע "מלחמת מצווה" על עצם קיום מצוות, ו"מלחמת הרשות" כי היצר הרע ינסה להדיח אותו דרך ועל ידי אותם ענייני הרשות.

אולם אדם שכל חייו מוקדשים לאלוקים, הרי כל מלחמותיו הן מלחמות של מצווה, משום שהוא נלחם עם היצר בכדי לקשר את הכל למצווה – לרבונו של עולם.

צורת ההסתכלות הזו משפיעה גם על היכולת של שני האישים הללו לקרב אחרים לתחומי הקדושה.

כאשר האדם שכל חייו מוקדשים למען הקב"ה, מגיע ליהודי שני שהוא בבחינת "עצמות יבשות", או "עץ יבש", משום שאין בו את החיות הרוחנית שמפעמת בקרב עובדי ה', ומדבר עמו על כך שהוא צריך להקדיש את חייו למען הקב"ה, השני איננו מרגיש שהוא "גוזל" ממנו משהו, ושהוא יאבד משהו מחייו אם ילך אחרי אותו עובד ה', משום שכאשר הוא מסתכל על אותו עובד ה', הוא רואה חיים של שלימות, שבהם כל הפרטים מכוונים למטרה אחת, ולא חסר בהם דבר.

אולם, כאשר יהודי שמחלק את חייו בין תחומי המצווה ובין תחומי הרשות, ניגש לשני בכדי לשכנעו להקדיש את חייו למען שמו באהבה, התחושה שהשני יחוש היא שהוא גוזל ממנו משהו, ושאם ילך בעקבותיו הוא יפסיד משהו מחייו העכשוויים.

למרות כל זאת, מחוייב כל אדם להקדיש את חייו למען קירוב האחרים לתחומי הקדושה, וגם אם הדבר יהיה בגדר "גזילת עצים יבשים", עדיין, יש לזכור שהגמרא קובעת כי הדבר מותר.

חובתנו לקשר כל יהודי לתחומי הקדושה, אבל גם את כל היקף חיינו עלינו לקשר לקדושה, וממילא נראה אז כיצד השלימות שמקיפה את חיינו מושכת גם את כל הסובבים אותנו.

מוקדש לאדמו"ר רבי ישראל משה מסדיגורא זצ"ל שנפטר ביום כ"א אב ש"ז