איזו שרייה נחשבת לכיבוס?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת קמב ע"ב
ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים בעניין בגד, שנאמר עליו "שרייתו זהו כיבוסו". לדעת תוספות, רמב"ם ועוד ראשונים רק לגבי בגד שיש עליו לכלוך נאמר ששרייתו במים נחשבת ככיבוס שאסור מן התורה בשבת, אולם בגד שאין עליו לכלוך – אין בשרייתו במים איסור מן התורה, אלא מדרבנן. לעומת זאת רשב"ם, רבנו תם ואחרים סבורים שאסור מן התורה לשרות במים כל בגד, גם אם אין עליו לכלוך הנראה לעין.
בדברי הנביא (ירמיה ב,כב) הלכלוך הוא משל לעבירה והכיבוס הוא משל לתשובה. שתי השיטות הנ"ל מתאימות לשני סוגי תשובה, כפי שכתב מרן הרב קוק זצ"ל בספר אורות התשובה (פרק ג):
כשם שכאשר יש לכלוך על הבגד – שרייתו היא כיבוסו, כך יש תשובה מסוימת שמכוונת כלפי חטא מסוים, והאדם שם חטאו נוכח פניו ומתחרט עליו ומצטער על אשר נוקש בפח החטא, ונפשו מטפסת ועולה עד שמתכבס ומתנקה לגמרי מחטאו.
אכן, גם כאשר אין לכלוך על הבגד, יש ששרייתו במים נחשבת לכיבוס שמרענן ומיטיב את הבגד, וכך לפעמים גם כאשר אדם לא מודע לחטא מסוים שעליו לתקן, יש לו הרגשה כללית של כבדות, שחיקה, וצורך להתחדש ולהתרענן מבחינה רוחנית. גם זו נחשבת לתשובה. תשובה סתמית כללית של התקרבות לקב"ה.
