הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
שבת קלט ע"א
תלמוד בבלי שבת קלט, א:
"תניא, רבי יוסי בן אלישע אומר: אם ראית דור שצרות רבות באות עליו - צא ובדוק בדייני ישראל. שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל, שנאמר שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו בנה ציון בדמים וירושלים בעולה ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל ה' ישענו וגו' רשעים הן, אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם. לפיכך מביא הקדוש ברוך הוא עליהן שלש פורעניות כנגד שלש עבירות שבידם. שנאמר לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבמות יער".
התלמוד הבבלי כותב במפורש שפורענות קשה באה על שחיתות. מובן שעל שוחד ושחיתות חייב להיות עונש חמור.
תלמוד ירושלמי קידושין ב, ט:
"תני הכהנים והלוים והמסייעים בגרנות אין נותנין להן לא תרומה ולא מעשר ואם נתן הרי זה חילל ולא יחללו את קדשי בני ישראל והן מחללין אותן יותר מיכן אמרו תרומותן אינן תרומה ומעשרותן אינן מעשרות והקדישן אינן הקדש ועליהן אמר הכתוב ראשיה בשוחד ישפוטו וכהניה במחיר יורו וגו' והמקום מביא עליהן שלש פורעניו' הדא היא דכתי' לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיים תהיה והר הבית לבמות יער".
לא ברור מה כל כך חמור בלסייע בבית הגרנות. התשובה היא שיש כאן שוחד. אם בבבלי מדובר שהשופטים לוקחים שוחד ולכן מטים משפט, הרי שבירושלמי מדובר שהכוהנים נותנים שוחד, כדי שיקבלו מתנות כהונה. שאנשי הרוח (וכן הדיינים) מקבלים שוחד זה דבר חמור מאוד, אולם כאשר הם נותנים שוחד אין לך חילול השם גדול מזה.
על כל פנים עולה ממקור זה של הירושלמי שגם האדם הפשוט זה שנותן מתנות כהונה הוא הגדר שופט. התלמוד הירושלמי מעצים את הבחירה החופשית של האדם ומתייחס בחומרה רבה לאילו שמנסים לצמצם אותה.
