הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

כללי פסיקה: "הלכה כרבי אליעזר בן יעקב"

שבת קיג ע"א

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. אמר ליה אביי: הלכה - מכלל דפליגי? - אמר ליה: מאי נפקא לך מינה? - אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא?

1.
רב יוסף בשם רב יהודה בשם שמואל פוסק במשנה כרבי אליעזר בן יעקב. אביי קובע [או מקשה] שנובע מכך שאמנם יש מחלוקת במשנה.

2.
ואם יש מחלוקת, אם כן, מדוע באמת צריך לקבוע במפורש "הלכה כרבי אליעזר בן יעקב", והרי יש כלל שהלכה כמותו במשנה.
ראה על כך דיון מעניין ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רנח.

2.1
וכלל זה מבוסס על הגמרא במסכת יבמות: "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי", ולפי הסברו של רש"י [במסכת עירובין דף סב עמוד ב], שעל אף שדבריו הוזכרו במקומות מועטים, מכל מקום הלכה כמותו בכל מקום. וראה שם ["בילקוט ביאורים"] הסברים שונים מדוע לא תמיד חל כלל זה, ולכן הגמרא כאן היתה צריכה לקבוע במפורש שהלכה כמותו.

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "קמשמע לן"

שבת קיג ע"א

ונודות יין ושמן. פשיטא! - לא צריכא, דאית ליה תרתי אוני. מהו דתימא: חדא מינייהו בטולי מבטל לה - קמשמע לן. קדירה של בשר פשיטא! - לא צריכא, דאית לה שלאכא. מהו דתימא: בטולי מבטל לה - קמשמע לן. רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרה כו'. פשיטא! לא צריכא, דאית לה תרתי איסרי. מהו דתימא:
חדא מינייהו בטולי מבטיל, קא משמע לן.

1.
מה פירוש הביטוי "קמשמע לן" כאשר הגמרא לא מפרטת [כמו שלפעמים מוזכר בגמרא].

2.
בתחילת העמוד ה"קא משמע לן" מלמד שהמשנה מלמדתנו שאין חוששים שמא יבטל חבל אחד, כלומר, ההמשך [הנסתר] שמשלים את הביטוי "קא משמע לן" הוא שלא "מתקיים" ההיגד שמופיע לפני ההיבט. ועדיין תמיד צריך לשאול כיצד בדיוק לא מתקיים ההיגד. בסוגייתנו יש להוסיף את המילים "אין חוששים ש...", ולא: שאין לחשש משמעות הלכתית.