הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

שבת קיג ע"ב

תלמוד בבלי שבת קיג, ב:
"אמר ריש לקיש: למה נקרא שמה שנער - שכל מתי מבול ננערו לשם. אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה מצולה - שכל מתי מבול נצטללו לשם".

הזכרנו כמה פעמים שבסוגיות רבות התלמוד הירושלמי מרחיב ונותן טעמים רבים נוספים. בחרנו להתרכז בירושלמי שמדבר על שנער, כיוון שישנם כאן כמה יסודות חשובים מאוד.

יסוד אחד - שנער שהם מתים בתשנוק (בצער) - בלא נר ובלא מרחץ בבבל (בגלות), מזלזלים בצדדים הגשמיים של החיים (אולי בגלל שעוסקים כל הזמן בדברים רוחניים).

יסוד שני - שנער שהם מנוערים מן המצות בלא תרומה ובלא מעשר – בבבל (חוץ לארץ) פטורים ממצוות התלויות בארץ (בעבר הסברנו שבגלל קדושתה של ארץ ישראל ניתנו בה המצוות התלויות בארץ), ובכלל פטורים מן המצוות, כיוון שמצוות באות לרומם את החיים, ומציאות של גלות היא מציאות של חוסר חיים.

שני יסודות אלו מדגישים את עליונותה הברורה של ארץ ישראל על חוץ לארץ.

יסוד נוסף (השייך לעם ישראל) - ד"א שנער שהעמידו שונא וער להקב"ה ואי זה זה נבוכדנצר הרשע".

נבוכדנצר הרשע פגע בעם ישראל ברגע שהחריב את בית המקדש. פגיעה בעם ישראל היא, כביכול, פגיעה בקב"ה – העמידו שונא לקב"ה.

תלמוד ירושלמי ברכות ד, א:
"אמר רבי יוחנן למה נקרא שמה צולה ששם צללו מיתי דור המבול [ירמי' נא מט] גם בבבל לנפול חללי ישראל גם בבבל נפלו חללי כל הארץ. כתיב [בראשית יא ב] וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם אמר ריש לקיש למה נקרא שמה שנער ששם ננערו מיתי דור המבול ד"א שנער שהם מתים בתשנוק בלא נר ובלא מרחץ ד"א שנער שהם מנוערים מן המצות בלא תרומה ובלא מעשר ד"א שנער ששריה מתים נערים ד"א שנער שהעמידו שונא וער להקב"ה ואי זה זה נבוכדנצר הרשע".