לדעת הרב קוק זצ"ל: מה יותר חשוב מעבודה עברית ויישוב הארץ?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

שבת צה ע"א

לכל הדעות אסור לחלוב בשבת. ב"בירור הלכה" יש דיון האם חליבה אסורה מן התורה או מדרבנן. הרמב"ם כותב במפורש שיש איסור מדאורייתא בחולב, אבל השולחן ערוך מזכיר את איסור החליבה רק בדרך אגב, כשכותב שמותר לומר לגוי שיחלוב בהמה משום צער בעלי חיים, ואין הכרע בדבריו אם סובר שהאיסור הוא מן התורה או מדרבנן.

לפני כמאה שנה, לאחר שיהודים חזרו לארץ והתחילו בפיתוח משקים חקלאיים התעוררה הבעיה של חליבה בשבת, משום שהיו יהודים שהתנגדו להעסיק גוים כגוי של שבת לצורך חליבה. הם פנו בשאלה לחכמי הדור והיו מביניהם שסמכו על הדעה המקילה שחליבה אסורה רק מדרבנן והתירו בתנאים מסוימים חליבה על ידי יהודי בשבת. אולם דעה זו לא התקבלה על דעת רוב הפוסקים. בעל שו"ת אחיעזר (ח"ג סימן לד) כתב ש:"יסוד הדבר הוא מהלאומיים הפורצים אשר אצלם עבודה עברית דוחה שבת, ואחריהם נמשכו גם מהמון עם, בלי שום יסוד להיתר".

גם מרן הרב קוק זצ"ל, שכידוע עודד וחיבב מאוד את המתיישבים החדשים, פסק באופן ברור ששמירת ההלכה הוא השיקול העליון, ולכן כתב שעם כל החשיבות של חזרת יהודים לארצם ועבודה עברית: "החליבה בשבת קודש על ידי ישראל הוא איסור גמור וחילול שבת נורא, וחס ושלום להורות בזה צד קולא, ואין שום דרך כי אם לחלוב בשבת על ידי נוכרי, כמו שעשו אבותינו מעולם. ובכלל, אי אפשר ליישוב יהודי שלא יימצאו בתוכו גם כן נוכרים אחדים, לפי ההכרח של איזה דברים המותרים להיעשות בשבת ויום טוב דווקא על ידי נוכרים. וחוקי תורת הקודש הם בוודאי יותר חזקים באין ערוך ...והם חיינו ואורך ימינו ויסוד תחייתנו על אדמת הקודש".