סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

האוכל עלי קנים ועלי גפנים ולולבי גפנים – לולבים ותמרות

 

"... מיתיבי: עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות, ואלו הן: האוכל עלי קנים, ועלי גפנים, ולולבי גפנים, ומוריגי בהמה בלא מלח, ושדרו של דג, ודג מליח שלא בישל כל צורכו, והשותה שמרי יין, והמקנח בסיד ובחרסית. בצרור שקינח בו חברו, ויש אומרים אף התולה עצמו בבית הכסא! לא קשיא, הא בלח, הא ביבש" (שבת, פא ע"א).

פירוש: מיתיבי [מקשים על כך]: וכי הקינוח באבן כזו מותר? והרי אמרו חכמים: עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות (טחורים), ואלו הן: האוכל עלי קנים, ועלי גפנים, ולולבי (ענפים דקים, קנוקנות) גפנים, ומוריגי בהמה (בשר מחוספס שבבהמה) בלא מלח, והאוכל שדרו של דג, וכן האוכל דג מליח שלא בישל אותו כל צורכו, והשותה שמרי יין, והמקנח בסיד ובחרסית או בצרור שקינח בו חברו. ויש אומרים: אף התולה עצמו (מתאמץ מדי) בבית הכסא. למדנו מכאן שסכנה לבריאות להשתמש בצרור שקינח בו חבירו! ומתרצים: לא קשיא [אין זה קשה], הא [זה] שאסרו הרי זה כשעדיין הרושם הוא לח, ואילו הא [זה] שהתירו הרי זה ביבש (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


הנושא המרכזי: מהם לולבים ותמרות גפן? 


תקציר: לדעת רוב הראשונים (יוצאים מן הכלל הם רש"י והרמב"ם) קיימת זהות בין הלולבין והתמרות. על פי הנחה זאת קיימות שתי אפשרויות זיהוי. א. הלולבים הם קנוקנות הצמח הרכות הניתנות לאכילה. ב. הנצרים הצעירים והרכים בראש הגבעולים. הלולבים של צמחים רבים ראויים למאכל בעיקר על ידי "המתקה" כלומר כבישה. הזיהוי הראשון בעייתי משום שבמקורות מופיעים לולבים גם בהקשר של צמחים החסרים קנוקנות. לדעת רש"י התמרות הן גידולים על פני העלים וכנראה הכוונה לעפצים. הרמב"ם מזהה תמרות כניצני פרחי הצלף (הדעה המקובלת שהם נקראים קפריסין).

הלולבין בהם סוגייתנו עוסקת אינם כוללים את לולב התמר הניטל בחג הסוכות אך השם המשותף רומז על דמיון מסוים. ייתכן והדמיון הוא בכך שגם לולב התמר הוא מבנה ראשוני ממנו מתפתח העלה הפרוש בדומה לנצרים שמהם מתפתחים העלים והפרחים.  

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 
 

המאמר עודכן ומופיע במסכת בבא קמא (נט ע"א): "במה דברים אמורים בזמן שאכלה לולבי גפנים ויחורי תאנים". לקריאה לחץ כאן
 




תמונה 1. קנוקנת גפן - לולב על פי הגדרת רש"י לאחר שהתקשה והפך לעץ.
 

               
תמונה 2.  לולב על רקע עלה פרוש   תמונה 3.  צלף קוצני -  נצר צעיר בראש שיח

  
 

לעיון נוסף:

ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהוצאת מכון התורה והארץ, תשע"ה. עמ' 136.

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר