מהו חיוב ברכת המזון מן התורה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
שבת עא ע"ב
להלכה נפסק שאין אדם מתחייב בברכת המזון מן התורה אלא אם כן אכל ושבע, אבל אם אכל כזית ולא שבע – חיוב ברכת המזון הוא מדרבנן. בעל הציץ אליעזר (ח"ב סימן ב) הסתפק בשאלה: מה הדין באדם שאכל כזית ולא שבע ובירך ברכת המזון, ולאחר מכן אכל עוד חצי כזית ושבע. האם יתחייב עכשיו לברך ברכת המזון מן התורה בעקבות השביעה מחצי הכזית שאכל, או מכיוון שכבר בירך על הכזית הראשון אין שתי האכילות מצטרפות לחייב אותו בברכה מן התורה?
לכאורה אפשר להביא ראיה לדבר מהגמרא, שמי שאכל בשוגג כזית ומחצה חֵלֶב, ונודע לו על כזית ונתחייב להביא קרבן, ולאחר מכן אכל עוד כחצי זית – אין מצטרף חצי הכזית האחרון לחצי הכזית שאכל לפניו ואינו חייב להביא קרבן נוסף. לפי זה לכאורה גם בנידון ברכת המזון אין שתי האכילות מצטרפות, שכן הוא כבר בירך ברכת המזון על האכילה הראשונה ונפטר ממנה.
אולם הכללים של ברכת המזון שונים, וייתכן שהשאלה תלויה במחלוקת האחרונים: לדעת החתם סופר (או"ח סימן מט) חיוב ברכת המזון מן התורה לא תלוי בשיעור האכילה אלא רק בשביעה, לכן גם אם אדם אכל רק חצי כזית ושבע ממנו – חייב בברכת המזון מן התורה. לעומת זאת המגן אברהם (רי סק"א) והמנחת חינוך (שיג; תל) סבורים שבשביל להתחייב בברכת המזון מן התורה צריכים להתקיים שני תנאים: אכילה של כזית ושביעה. לשיטתם נראה שלא חייב אותו אדם לברך, כי אכילה של כחצי זית אינה מחייבת בברכת המזון אפילו אם שבע אדם ממנה.
