מה הקשר בין סנדל המסומר לכיסוי הסכין בברכת המזון?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

שבת ס ע"א

אסור לצאת בשבת בסנדל המסומר, כפי שמבואר בגמרא שבזמן שהיו צריכים היהודים להתחבא מאויביהם קרה שבגלל שנעל אחד מהם סנדל מסומר נוצרה בהלה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהם האויבים. באותה שעה גזרו שלא לצאת בסנדל המסומר בשבת.

היו שהבינו שהגזירה היא בגלל החשש שמא יקרה דבר כזה שוב, ועל כך יש להקשות: אם כן גם ביום חול צריך להיות אסור? משום כך אמר הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאין באמת חשש שמא יקרה מקרה כזה נדיר שוב, אלא הגזירה היא משום עונג שבת, שכן אילו היה מותר לצאת בשבת בסנדל מסומר היו אנשים נזכרים במקרה המצער הזה ועונג השבת היה נמנע מהם.

אכן, הסבר זה קצת קשה, שכן לרוב העולם לא ידוע המעשה הזה כבר מאות רבות של שנים, ומדוע יש לגזור על כך לכל העולם? ייתכן לומר שאדרבה מטרת הגזירה היא דווקא כדי לזכור את המעשה הזה, כדי שלא יישכח גזרו שלא לנעול סנדל מסומר בשבת, וכאשר ישאלו מדוע לא? יזכירו את המעשה הזה וכך הוא לא יישכח. כיוצא בזה אפשר להסביר את המובא בבית יוסף (או"ח סימן קפ) שנוהגים לכסות את הסכין בשעת ברכת המזון, משום שפעם אחת היה אחד מברך ברכת המזון וכשהגיע לברכת בונה ירושלים ונזכר חורבן הבית לקח הסכין ותקעו בבטנו. הבית יוסף הקשה על כך: אם כן מדוע בשבת אין מכסים את הסכין? גם כאן ניתן לומר שאין באמת חשש שיקרה מקרה כזה שוב, אלא שמנהג כיסוי הסכין בא כדי שלא נשכח את אותו מעשה, לכן המנהג הוא רק בחול ולא בשבת.