אונס או מוציא שם רע?

ניתוח ספרותי של סוגיה / הרב שאול יותן וינגורט

כתובות ב ע"א

המשנה הפותחת את מסכת כתובות היא: בתולה נשאת ליום הרביעי, ואלמנה - ליום החמישי; שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות, ביום השני וביום החמישי, שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין. הסוגיה הראשונה בגמרא עוסקת בימים הראויים לנישואין, ובטעם הדין. החלק הראשון של הסוגיה (1-2. ב, א: אמר רב יוסף – מזונות) הוא על הטעם לכך שהבתולה נשאת ביום הרביעי. מרכז הסוגיה (3-4-5. לפיכך – ג, א: דאפסיד אנפשיה) הוא על אונס בקידושין ובגיטין. החלק השלישי של הסוגיה (6-7. ג, א: אמר רב שמואל – דטריח ליה) הוא על מקרים בהם ניתן להתחתן בכל יום, כי התקנה להתחתן ביום רביעי איננה קיימת בהם.

החלק הראשון פותח בדברי רב יהודה בשם שמואל, שהטעם לכך ששנינו בתולה נשאת ליום הרביעי הוא לפי ששנינו: הגיע זמן ולא נישאו – אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. אמנם, רב יוסף מקשה על דבריו כיצד תולה שמואל את מה שמפורש בו הטעם במה שלא מפורש בו הטעם. אלא, שמואל אמר, שהטעם הוא כפי שמפורש במשנה, כדי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין, אך מדוע היא איננה מתחתנת ביום ראשון, כי שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה שלשה ימים, אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת, וברביעי כונסה. ועכשיו ששנינו שקדו, מה שכתוב במשנה: הגיע זמן ולא נישאו - אוכלות משלו ואוכלות בתרומה, אם הגיע זמן באחד בשבת, מתוך שאינו יכול לכנוס - אינו מעלה לה מזונות.

במרכז הסוגיה דין אונס בקידושין ובגיטין. על אונס בקידושין הגמרא מסיקה שיש אונס בקידושין, ואם חלה הוא, או שחלתה היא, או שפירסה נדה - אינו מעלה לה מזונות גם כאשר הגיע זמן הקידושין. בגיטין באו שתי לשונות של רבא, או שלענין גיטין אינו כן, ורבא סובר שאין אונס בגיטין, או שכן גם לענין גיטין, ורבא סובר שיש אונס בגיטין.

החלק השלישי של הסוגיה הוא בדברי רב שמואל בר יצחק, שדברי המשנה הם רק מתקנת עזרא ואילך, שאין בתי דינין קבועין אלא בשני ובחמישי, אבל קודם תקנת עזרא שבתי דינין קבועין בכל יום, אשה נשאת בכל יום. גם על דבריו שואלת הגמרא: קודם תקנת עזרא מה שהיה היה?! לפיכך מפרשים בגמרא: אם יש בתי דינים קבועים כיום כמו קודם תקנת עזרא, אשה נשאת בכל יום, ועל אף ששקדו חכמים על תקנת בנות ישראל, מדובר כאן שיש לו אוכל מוכן.

מה מוסיפה לנו ההתבוננות על המשנה הראשונה דרך מרכז הסוגיה, בדין אונס? למקרא המשנה, היה נראה שאין קשר בין דין אונס לבין זמן הנישואין, אך מרכז הסוגיה מעמיד אותנו על ההבנה שכל השאלה על זמן הנישואין קשורה לשאלת האונס, שכן הסיבה שצריך להתחתן ביום לפני שאפשר להשכים לבית דין, היא בגלל הרצון של האיש להוציא שם רע על אשתו ולומר שהוא לא מצא לה בתולים. אמנם, זהו דין "מוציא שם רע", אך או שזהו אונס של האשה לאיש, אם אמת היה הדבר הזה, או שזהו אונס של האיש לאשה, אם הוא הוציא שם רע על בתולת ישראל.