פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"המעון הזה אם אלין הלילה"
חרם על מוכרי הדגים
בעיר ניקלשבורג ראו פעם הגויים מוכרי הדגים, כי חביבה על שכניהם היהודים מצוות עונג שבת בדגים ומוזילים לכבודה הון רב. בשל כך נקבצו והחליטו על הפקעת מחירים חריפה מתוך ידיעה שגם במחירים גבוה ומופרז יקנו מהם. ראו זאת בני הקהילה היהודית, והסכימו בניהם שלא יקנה אף אחד מהם דגים עד שירד המחיר לרמתו הסבירה. רבה של ניקלשבורג באותם ימים (מהם חלפו קרוב לארבע מאות שנים) היה הגאון רבי מנחם מנדל קרוכמל מחבר שו"ת "צמח צדק" (הקדמון) ותלמידיו שאלוהו אם אכן ראוי שיעשו כזו הסכמה, שהרי בגמרא (ביצה טז, א) אמרו שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה חוץ מהוצאות שבת ויום טוב. ואם כן מה בכך שהמחיר מופרז, הלא הקב"ה יפרע לכל אחד אף אם הוציא הוצאות יתרות.
אך הגאון רבי מנחם מנדל לא הסכים עימם והוכיח זאת מסוגייתנו. לפנינו מסופר שפעם התייקר מחירם של קיני התורים ובני היונה לקרבנות עד שהיו נמכרים בדינרי זהב. ומששמע על כך רבן שמעון בן גמליאל, נשבע 'המעון שלא אלין הלילה עד שישוב ויעמוד מחירם בדינרי כסף'. ואז לימד כי אף אישה שיש עליה חמש זיבות וחמש לידות יכולה לצאת ידי חובתה בקן אחד ואינה צריכה קן לכל זיבה או לידה. ואחר כך ירד השער עד שהיה נמכר קן ברבע דינר. ברייתא זו מובאת גם בכריתות (ח, א) ושם מסביר רש"י כי רבן שמעון בן גמליאל הורה קולא כזו משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ומשום שחשש שמחמת המחיר הגבוה ימנעו כליל מהבאת קינים ויבואו לאכול קדשים בטומאת הגוף.
הרי לכם – הוכיח הגרמ"מ לתלמידיו – כי אף בדבר שהוא מדאורייתא יש לעשות ככל האפשר ואף להקל בדיניו באופן חריג, ועל אחת כמה וכמה בקניית דגים לענג את השבת שאינה מצוה מדאורייתא. ואף שאפשר ללוות והקב"ה יפרע, תקנה זו אינה טובה עבור העניים שאין מעות מצויות בידיהם שלגביהם אמר רבי עקיבא (שבת קיח, א) עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות. ולכך מן הראוי לעשות הסכמה כזו שאף אחד מבני העיר לא יקנה דגים וממילא ירד מחירם וכך יוכלו לקנותם כל בני העיר ואף העניים שבה.והרי זה מעין מה שאמרו (שם קנא, ב) חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.
