למה יש ייחוס בעם ישראל?

ניתוח ספרותי של סוגיה / הרב שאול יותן וינגורט

קידושין סט ע"א-ע"ב

במשנה כתוב: עשרה יוחסים עלו מבבל – כהני לויי ישראלי חללי גירי וחרורי ממזירי נתיני שתוקי ואסופי. כהני לויי וישראלי – מותרין לבא זה בזה, לויי ישראלי חללי גירי וחרורי – מותרין לבא זה בזה, גירי וחרורי ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי – כולם מותרין לבא זה בזה. הסוגיה הראשונה (סט, א: עשרה – ע, ב: בנהר מלכא) עוסקת במשמעות הייחוס של בני ישראל. החלק הראשון (1-2. סט, א: עשרה – ע, א: תל חרשא) הוא על עשרת היוחסין שנזכרו במשנה, ועל כך שהם עלו מבבל. מרכז הסוגיה (3-4-5. אמר רבה – והקב"ה רוצעו) הוא על מי שנושא אשה שאינה הגונה. החלק השלישי (6-7. ותנא – ע, ב: בנהר מלכא) הוא על התוספתא, שמי שפוסל אחרים, שכן כל הפוסל – פסול.

החלק הראשון של הסוגיה פותח בשאלה מדוע כתוב שעשרה יוחסים עלו מבבל, ולא שהם הלכו לארץ ישראל. ומשיבה הגמרא, שיש ללמוד מכך שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות. ולא די בלשון "עלו לארץ ישראל", כי רבי אלעזר מלמד אותנו, שלא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ועלה. לפי אביי, כוונת המשנה היא לכך שעשרה יוחסין עלו מאליהם מבבל, ולפי רבא העלום. לאחר מכן, באות ההוכחות לכך שכל היוחסין הללו עלו מבבל, כהני לויי וישראלי – ונתינים, חללי גירי וחרורי, ממזרי שתוקי ואסופי.

החלק השלישי של הסוגיה הוא סביב התוספתא על המשנה: וכל הפוסל – פסול, ואינו מדבר בשבחא לעולם. אמר שמואל: במומו פוסל. וכך מסופר על אותו אדם שהגיע מנהרדעא ונכנס לבית המטבחיים בפומבדיתא, אמר להם: תנו לי בשר, אמרו לו: המתן, עד שיטול השמש של רב יהודה בר יחזקאל. בגמרא ישנו סיפור ארוך שאירע, ובסופו הכריז רב יהודה שאדם זה הוא עבד, מתוך שהוא רגיל לקרוא לאנשים עבדים. ואכן, היה הוא מבית חשמונאי, שמי שנשאר מהם הם רק עבדים כדברי שמואל.

במרכז הסוגיה שלש מימרות על מי שנושא אשה שלא כראוי. (א) אמר רבה בר בר חנה: כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו מעלה עליו הכתוב כאילו חרשו לכל העולם כולו וזרעו מלח; (ב) אמר רבה בר רב אדא אמר רב: כל הנושא אשה לשום ממון הויין לו בנים שאינן מהוגנים; (ג) אמר רבה בר רב אדא ואמרי לה אמר רבי סלא אמר רב המנונא: כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקב''ה רוצעו.

אם כן, הסוגיה מצביעה על חשיבות היוחסין בעם ישראל, ועל כך שבנים מהוגנים באים רק אם מתחתנים עם אשה הגונה. היוחסין באו כדי שכל אחד יכיר את מקומו, וידע עם מי הוא יכול להתחתן.