ראש השנה בניסן - רק ליהודים?

ניתוח ספרותי של סוגיה / הרב שאול יותן וינגורט

ראש השנה ב ע"א-ע"ב

במשנה כתוב: ארבעה ראשי שנים הם. באחד בניסן – ראש השנה למלכים ולרגלים כו'. הסוגיה הראשונה (ב, א: למלכים למאי הלכתא – ד, א: ארבעה) עוסקת בראש השנה של אחד בניסן. חלקה הראשון של הסוגיה (1-2. ב, א: למלכים למאי – ג, ב: כמלכי ישראל) הוא על ראש השנה למלכים, וחלקה השלישי של הסוגיה (6-7. ד, א: ולרגלים - ארבעה) הוא על ראש השנה לרגלים. במרכז הסוגיה (3-4-5. ג, ב: מתקיף – ד, א: כדשניין מעיקרא) שלשה כיוונים לכך שכורש החמיץ, ועל אף שבתחילה היה מלך כשר ומנו לו כמלכי ישראל, הפך הוא למלך פסול שמונים לו כמלכי אומות העולם: (א) הסיוע לבנין המקדש לא היה כראוי, (ב) הוא עבר עבירות, (ג) בתחילה הוא נתן כמו שצריך לבנין המקדש, ולבסוף הוא פחת מנתינתו.

בחלק הראשון של הסוגיה אומר רב חסדא, שניסן הוא ראש השנה של מלכי ישראל, ושטרי חוב המוקדמים פסולים והמאוחרים כשרים. ומנין שמונים להם את השנים מניסן? אמר רבי יוחנן, שנאמר: ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחודש זיו, הוא החודש השני למלך שלמה על ישראל. ועוד אמר רב חסדא, שלמלכי אומות העולם מונים מתשרי, וכורש שהיה מלך כשר מנו לו כמלכי ישראל.

בחלק השלישי של הסוגיה אומר רב חסדא, שאחד בניסן הוא ראש החודש שבו הרגל של ראש השנה לרגלים. הגמרא מסבירה, שמשנתנו היא כשיטת רבי שמעון ורבי שמעון בר יוחאי, שכיוון שעברו שלשה רגלים כסדרם עובר בבל תאחר.

במרכז הסוגיה שלשה כיוונים לכך שכורש החמיץ. תחילה מביאה הגמרא את בנין המקדש כהוכחה, שהיה זה לא לשמה, וכן שהוא בנה שלש שורות של אבני שיש והשורה הרביעית של עץ, סבר: אם ימרדו בי היהודים אשרוף את הבית באש. לאחר מכן, אומר רב יוסף או רבי יצחק שיודעים שהוא החמיץ מהלשון (נחמיה ב, ו) וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ, והשגל היא כלבה שהושיבה במקום המלכה. בסוף, מציעה הגמרא שיודעים שהוא החמיץ מכך שבתחילה הוא נתן בלי קצבה ולבסוף הוא נתן עם קצבה, כמו שכתוב: עַד כְּסַף כַּכְּרִין מְאָה וְעַד חִנְטִין כֹּרִין מְאָה וְעַד חֲמַר בַּתִּין מְאָה וְעַד בַּתִּין מְשַׁח מְאָה וּמְלַח דִּי לָא כְתָב (עזרא ז, כב). הגמרא דוחה טענה זו, שכן אולי כורש לא החמיץ, אלא בתחילה הוא לא ידע כמה צריך לתת, ולאחר שהתחילו לעבוד במקדש, הוא נתן לפי זה.

מה אנו לומדים מהסוגיה? נראה, כי ישנה הבחנה ברורה בין ישראל לבין הגויים, ורב חסדא מדגיש שחודש ניסן הוא החודש שבו מתחיל עם ישראל, הן בכך שאחד בניסן הוא ראש השנה למלכי ישראל, והן בכך שהרגלים הם כסדרם, פסח-שבועות-סוכות, וניסן הוא החודש בו ראש השנה לרגלים. אמנם, במרכז הסוגיה אנו רואים, שמי שמצטרף לבנין המקדש, גם מאומות העולם, הוא מלך כשר והוא כמלכי ישראל, ומי שמחמיץ ועושה עבירות, הוא ממלכי אומות העולם. ומכאן, שראש השנה באחד בניסן הוא מלך לכל מי שמצטרף לבוחר בעמו ישראל, ולאו דווקא לעם ישראל