מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
דיני ממונות על פי התורה
"אמר רבי ישמעאל: הרוצה שיחכים - יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן, והן כמעיין הנובע. והרוצה שיעסוק בדיני ממונות - ישמש את שמעון בן ננס... אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אף על פי שקילס רבי ישמעאל את בן ננס, הלכה כמותו" (=כר' ישמעאל).
מדוע עיסוק בדיני ממונות מחכים יותר בהבנת תורת ה'? מסביר הרב ישראל ליפשיץ, בפרושו תפארת ישראל, למשנה המסיימת את המסכת: "שאין לך שום דבר מדיני התורה מאיסור והיתר, שנתנה בו התורה רשות לשכל האנושי לעוף כפי כוחו, לחתור ולחקור ולהחליט כפי הנראה בעיניו כמו בדיני הממונות. ...עד שרוב דיני טוען ונטען שנדברו בהם דברים הרבה, כולם כללה התורה בדברים מועטים בפסוק אחד, באמרה: 'בצדק תשפוט עמיתך' ". מאחר ומדובר בסוגיות מורכבות, קבעו התנאים והאמוראים ואחריהם פרשנים ופוסקים, יסודות ועקרונות, ועם זאת עדין יש מקום לשכל האנושי לדון ולחדש בענין.
מעבר ליכולת להיות שותף ביצירת תובנות חדשות מתוך אותם כללים שקבעו חכמים לאורך כל הדורות, חשוב יותר לחיות ולהתנהל ע"פ מה שלומדים ויוצרים. יש צפיה גדולה שמבין הלומדים בהתמדה ובמסירות את הדף היומי בכל יום, כמו גם מבין שומרי התורה והמצוות בכלל, יפנו לבתי הדין לממונות הפזורים ברחבי הארץ הפוסקים ע"פ ההלכה, בעת סכסוך ממוני. לעיתים אין ברירה, הצד שכנגד אינו מכיר בזה, ישנן מגבלות של חוק המדינה, ועוד. אך התפילה השגורה בפינו: "השיבה שופטינו כבראשונה", תוכל להתממש, לכשנכשיר את התנאים לכך, כשנרגיל את עצמנו להתנהל ע"פ משפטי התורה ולא של שיטות משפט אחרות.
"מה עוול מצאו במשפטי תורת חיים המאירה לעולם כולו בכבודה, כי סרו מאליהם...אל תגעו בקדושת המשפט כי המשפט לאלוקים הוא. חלילה לנו לבעוט במשפט שלנו, שזהו הדבר היותר חשוב מכל רכושנו הרוחני והנכבד יותר לקיומנו בתור עם חי... והנשמה של כל אומה וביותר של אומתנו תלויה היא בשלטון המשפט שלה דוקא" (הראי"ה קוק, אגרות הראיה, א עמ' רכא, רכה).
