גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

חלומו של רב יוסף

ברכות נה ע"א

הלל גרשוני

 
ואמר רב חסדא: חלמא בישא – עציבותיה מסתייה. חלמא טבא – חדויה מסתייה.
אמר רב יוסף: חלמא טבא – אפילו לדידי, בדיחותיה מפכחא ליה.

החלק השני בדברי רב חסדא, "חלמא טבא חדויה מסתייה", נמצא רק בדפוסים (ובעין יעקב). בכתבי היד דברי רב יוסף משלימים את דברי רב חסדא, האחד מדבר על חלום רע, והשני מדבר על חלום טוב. בשני קטעי הגניזה, אגב, הדובר במימרה הראשונה הוא רב יוסף ולא רב חסדא.

כעת נעבור לנושא המעניין, והוא החלום הטוב של רב יוסף. מדוע רב יוסף אומר שאפילו לו בדיחותו של החלום מפכחת אותו, ומה זה בעצם אומר?

רש"י מפרש: "אפילו לדידי – שאני מאור עיניים. בדיחותיה מפכחא ליה – מבטלה".* והדבר צריך עיון, מה הקשר בין היותו של רב יוסף עיוור ("מאור עיניים") לבין האמירה שהשמחה מהחלום הטוב מבטלת אותו?

ייתכן שגרסת הדפוס הספרדי תעזור לנו. הוא גורס: "אפילו לדידי מפקחא לי". כלומר חלום טוב פוקח את עיניי אפילו לי, שאני מאור עיניים. עדיין אפשר לפרש כמו רש"י, שמדובר בלשון סגי נהור, אבל שינוי הגרסה הקטן בין כ' ל-ק' פוקח עיניים.

מכל מקום לא כולם גרסו כרש"י. בכתב יד מינכן ובקטע גניזה אחד כל הבבא הזאת אינה נמצאת, ייתכן שמתוך דילוג מחמת הדומות. כתב יד פירנצה אינו נוקט "אפילו" אלא "חלמא טבא לדידי מפקח לי", וכתב יד פריס, כתב יד אוקספורד וקטע גניזה שני אינם גורסים "אפילו לדידי" אלא רק: "אמר רב יוסף חלמא טבא בדיחותיה מפקח [או: מפכח] ליה".

ייתכן, אם כן, ש"אפילו לדידי" הוא גרסה משנית, ובמקור הייתה לפנינו מימרה רגילה של רב יוסף. ואם אכן אנו קושרים את עיוורונו של רב יוסף לדבריו, עלינו כנראה לגרוס כמו הנוסחים האומרים "מפקחא ליה", ואז כבר נפתח לנו הפתח לפרש שלא כרש"י, שהחלום הטוב אכן פוקח אפילו את עיניו של עיוור, ולא בלשון סגי נהור.

---
*בדפוס הספרדי נוסח רש"י הוא: "בדיחותיה מפקחא לי טבותייהו – דלא מתקיים עליו כלל" (ומעין זה ברש"י בעין יעקב).


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.