מי בירך על כוס תה בורא פרי האדמה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ברכות לט ע"א
רב פפא אומר שהברכה על המים שבישלו בהם ירקות היא: "בורא פרי האדמה", כברכת הירקות עצמם. ב"בירור הלכה" מובאות שיטות שונות המסבירות מה ההבדל בין מים שבישלו בהם ירקות, שברכתם היא בורא פרי האדמה, לבין מיץ פירות, או מים שבישלו בהם פירות, שברכתם היא: שהכל. אחד ההסברים הוא שהטעם של המים של מרק ירקות הוא בעצם טעם הירקות ולכן ברכתו היא בורא פרי האדמה, בניגוד למיץ פירות שאין טעמו כטעם הפרי עצמו.
בהמשך הגמרא נאמר שגם מים שבישלו בהם שבת – ברכתם היא בורא פרי האדמה, כי מטרת בישול השבת היא לתת טעם במים. על פי זה כתב בשו"ת פנים מאירות (ח"א סימן צה) שגם ברכת מים שבישלו בהם עלי תה צריכה להיות בורא פרי האדמה. הוא אף כותב שראה הלכה למעשה חכם אחד שבירך על מי התה בורא פרי האדמה. עם זאת הוא מציין שמנהג העולם אינו כן, ומסביר שייתכן שסבורים שמכיוון שעלי התה אינם ראויים לאכילה בפני עצמם אינם נחשבים לפרי עיקרי ולכן אין מברכים עליהם בורא פרי האדמה אלא שהכל.
לעומתו בעל שו"ת שבות יעקב (ח"ב סימן ה) כתב שפשוט הדבר שעל תה וקפה מברכים שהכל, ואין להשוות בינם לבין מרק ירקות, כי במרק ירקות שאוכלים את הירקות עצמם וברכתם בוודאי היא בורא פרי האדמה – גם ברכת המים היא בורא פרי האדמה, אולם בתה וקפה, שלא אוכלים את עלי התה ולא את פולי הקפה, אלא רק שותים את המים עם טעמם – ברכת המים הללו היא שהכל, בדיוק כמו שכר, שיש בו טעם של פרי אך ברכתו היא שהכל.
