גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

פלפלים וסדרם

ברכות לו ע"ב

עשהאל שמלצר

א. פלפלי – רב ששת אמר שהכל, רבא אמר לא כלום.
ב. ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: כס פלפלי ביומי דכפורי פטור, כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור.
ג. מיתיבי: היה ר"מ אומר: ממשמע שנאמר 'וערלתם ערלתו את פריו' איני יודע שעץ מאכל הוא? אלא מה ת"ל 'עץ מאכל'? להביא עץ שטעם עצו ופריו שוה, ואיזהו? זה הפלפלין, ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה, וללמדך שאין ארץ ישראל חסרה כלום, שנאמר 'ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה'! לא קשיא, הא ברטיבתא הא ביבשתא.
ד. אמרי ליה רבנן למרימר: כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור, והא אמר רבא האי המלתא דאתיא מבי הנדואי שריא ומברכין עליה בפה"א? לא קשיא הא ברטיבתא הא ביבשתא.

זה סדר הסוגיה לפי הדפוסים וכן כתבי היד מינכן ופירנצה. אולם ישנן שתי מסורות אחרות של סדר אברי הסוגיה.
לפי כתב יד פריס וקטע גניזה T-S NS 329.841–842 חלק ב' בא אחרי חלק ג', כלומר סדר הסוגיה הוא:
1. דברי האמוראים (חלק א)
2. קושיה מדברי ר' מאיר (חלק ג)
3. רבא לשיטתו מהלכות יום כיפור (חלק ב)
4. קושיה על דברי רבא ביום כיפור מדבריו לגבי ההימלתא (חלק ד)

לפי כתב יד אוקספורד וקטע גניזה T-S NS 329.576–577 חלרק ג' בא אחרי חלק ד', כלומר סדר הסוגיה הוא:
1. דברי האמוראים (חלק א)
2. רבא לשיטתו מהלכות יום כיפור (חלק ב)
3. קושיה על דברי רבא ביום כיפור מדבריו לגבי ההימלתא (חלק ד)
4. קושיה מדברי ר"מ (חלק ג)

מה הסיבה לחילופי הסדר? בעבודתה על פרק כיצד מברכין ציינה שקמה כספי שלסוגיה שלנו מקבילה חשובה במסכת יומא דף פא ע"ב, ושם הנושא הוא אכילת אוכלים שאינם ראויים לאכילה ביום הכיפורים. כספי משערת שמקורם של חלקים ב' ו-ד' אצלנו, העוסקים בכסיסת פלפלין ביום הכיפורים, מקורם שם והם שולבו אצלנו. מסתבר, לדעתה, שחילופי הסדר נובעים מ"מחלוקת" בין עדי הנוסח לגבי דרך שילוב סוגיית יומא בסוגיית ברכות. בענפים החולקים על הדפוס שולבו שני החלקים ממסכת יומא ברצף. בענף אוקספורד מיד אחרי מחלוקת רבא ורב ששת וכך דחקו את השלב השלישי המקורי במסכת ברכות ("מיתיבי") לסוף ולפיצול בין השלבים המקוריים. בענף פריס שולבה סוגיית יומא בשלמותה לאחר סוגיית ברכות המקורית. לעומת זאת בענף הדפוס פוצלו החלקים והובאו לסירוגין.

***

בכתבי יד מינכן פירנצה ופריס בסוף הסוגיה נוסף פסק הלכה לגבי הזנגויל:

"והילכתא זנגבילא רטיבא מברכין בורא פרי האדמה זנגבילא יבישא ולא כלום דאמר רבא כס פילפילי ביומא דכפורי פטור כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור וכיון דלגבי יומא דכפורי פטור אלמא לאו בר אכילה הוא לגבי ברכה לאו בר אכילה ולא מברכינן עליה ולא מדי והלכת' כרבא". (כתב יד פריס)

בגיליון כתב יד מינכן נכתב שתוספת זו היא מבעל הלכות גדולות, אך בהלכות שלנו נוסח זה אינו נמצא. הערה זו דומה להערה דומה שכבר העיר רש"י בעמוד א בסוגיית שמן זית שגם בסופה בכתבי יד פריס ומינכן מובא סיכום הלכתי, ורש"י אומר שם: "והלכתא וכו' עד פטר להו לא גרסינן ומהלכות גדולות הוא", וכן כותבים התוספות: "והלכתא שכתוב בספרים לא גרסינן דלשון הלכות גדולות הוא עד קמחא וכו'". וגם התוספת הזו אינה בספר הלכות גדולות שבפנינו.


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.