פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"לא חציף איניש לשוויה לשמיה דאבוה סימנא"
לאחר שראה יעקב את יוסף יכול היה למסור את נפשו בשלמות
מנהגנו בעת שעולים על קברו של נפטר לומר סדר מסוים של פרקי תהילים ולאחר מכן את אותיות שמו ממזמור קי"ט שבתהילים 'תמניא אפי'. מעניין איפוא לציין, את התנגדותו הנחרצת של הרוגאטשובי – הגאון רבי יוסף רוז'ין מדווינסק למנהג זה. הוא סבור (שו"ת "צפנת פענח" ורשא סימן סו), כי יש בזה משום 'כל פרשה דלא פסקה משה לא פסקינן (ברכות יב, ב), וכך גם לאות אחת מתמניא אפי. מסוגייתנו הוא סבור כי יש מקור לאסור את עצם הענין להשתמש בפסוקים כסימן, ויש לפסוק שאסור לעשות שם שמים לסימן ונוטריקון, וכפי שאמרו 'לא חציף איניש לשוויה לשמיה דאבוה סימנא', ולכך אין לומר שאדם השתמש בשם אביו כסימן מזהה לחתימתו, והוא הדין שאסור להשתמש בשם שמים כסימן.
הרוגאטשובי מוסיף שלפיכך אם ירצה – יאמר את כל המזמור, אך לדעתו גם זה למותר, וכפי שאמרו בברכות (סא, א) 'לעולם יהיו דבריו של אדם לפני הקב"ה מועטין, שנאמר (קהלת ה, א), "אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים".
