מהו "גרגרן"?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
נידה עב ע"א
במשנה האחרונה במסכת מופיע ביטוי ייחודי שנזכר פעמיים בלבד בכל ששה סדרי המשנה: גרגרן. הרמב"ם מפרש שזהו הזללן באכילה, ובספר הזוהר (פ' פנחס רמו,א) נאמר שזו הייתה תכונתו של עשיו, שאמר (בראשית כה,ל): "הלעיטני". לא רק באכילה אלא גם בשתייה אסור להיות גרגרן, וכן נאמר (פסחים פו,ב): "השותה כוסו בבת אחת – הרי זה גרגרן".
יש מפרשים שסבורים שאסור אפילו להיראות כגרגרן. כך מסביר החזקוני (שמות יב,מו) את האיסור לשבור עצם בקרבן פסח, וכן נראה שסבורים בעלי התוספות (על התורה בראשית מג,לד), וכן סבור הלבוש (או"ח קע,יא).
לכאורה יש להקשות על כך מהמסופר (בפסחים שם) על רבי ישמעאל ברבי יוסי שהתארח אצל רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא ושתה כוס יין בבת אחת, וכשהמארח התפלא על כך ענה: "לא אמרי בכוסך קטן, ויינך מתוק, וכריסי רחבה". הרי שלא חשש למראית עין שמא יחשבו שהוא גרגרן.
אכן כתב האליה רבה (על הלבוש שם) שההיתר לשתות את הכוס בבת אחת הוא רק במצב כמו שהיה שם, שמתקיימים בו שלשה תנאים: א. כוס קטן. ב. יין מתוק. ג. אדם בעל כרס רחבה, ומצב כזה הוא נדיר. ייתכן שמשום כך לא חשש רבי ישמעאל לשתות את הכוס בבת אחת, כי הכלל הוא ש"מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן", כל האיסורים של חכמים, כולל אלו שנאסרו משום מראית עין, אינם אסורים במצב נדיר כגון זה.
