סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

השארת רושם / רפי זברגר

נידה סז ע''ב
  

הקדמה

נעסוק היום בזמן טבילת אשה נידה. ניזכר במספר הלכות כלליות של נידה וזבה:
1. על פי דין תורה, אשה הרואה דם ב''תקופת הנידות'' הרי היא טמאה למשך שבעה ימים. לא משנה אם היא תמשיך לראות דם או לא. לאחר מכן טובלת וטהורה לבעלה.
2. אחד עשר יום שבין נידה לנידה מוגדרים כ''תקופת זיבה'' ואז הדינים שונים (במישור דאורייתא בלבד):
a. אם רואה פעם אחת או פעמיים (בשני ימים נפרדים) הרי הוא מוגדרת כ''זיבה קטנה'', "שומרת יום כנגד יום" (על כל ראיה שומרת יום ''נקי'' מראיית דם), ולאחר מכן טובלת ומותרת לבעלה. 
b. אם רואה שלש פעמים בשלשה ימים נפרדים ורצופים, הרי היא ''זיבה גדולה'' וצריכה לשמור "שבעה ימים נקיים", לאחריהן היא טובלת ומותרת לבעלה. 
ביום השמיני מביאה קרבן ומותרת בקודשים (להיכנס לבית המקדש ולאכול קדשים).
3. זמנה של טבילת סוף ימי נידה הוא בלילה שלאחר שבעת הימים. מקור לכך הוא מפסוק בספר ויקרא (ט''ו, י''ט): וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב. משמע מן הפסוק כי אשה חייבת להיות בנידותה שבעה ימים מלאים המסתיימים בערב.
 

הנושא

אמר רב: נידה בזמנה - אינה טובלת אלא בלילה, ושלא בזמנה - טובלת בין ביום בין בלילה.
כמוסבר בהקדמה, זמנה של טבילת נידה היא בתום שבעת ימי נידות המסתיימות בשקיעת החמה של יום זה.
מותר לאשה זו לטבול רק אם הגיע לילה ולא לפני כן. אבל אם לא טבלה בלילה זה, פוסק רב כי היא יכולה היא לטבול מאוחר יותר גם במשך היום.
רבי יוחנן אמר: בין בזמנה בין שלא בזמנה - אינה טובלת אלא בלילה, משום סרך בתה.
רבי יוחנן פוסק כי גם אם לא טבלה בלילה שלאחר שבעת ימי נידות, חייבת לטבול תמיד רק בלילה ולא ביום.
סיבה: ''משום סרך בתה''. הסבר: בתה של אותה אשה תראה את אמה טובלת ביום, והיא לא תדע כי מדובר אחרי שבעת ימי הנידה, ואנו חוששים כי הבת תטבול ביום גם בתוך ימי נידותה, וזה כמובן אסור. משום חשש זה אנו לא מתירים לאף אשה לטבול לנידותה ביום, גם אם לאחר היום השביעי.
ואף רב הדר ביה, דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: נידה בין בזמנה בין שלא בזמנה - אינה טובלת אלא בלילה, משום סרך בתה.
הגמרא מספרת כי רב חזר בו מדעתו הקודמת, ומסכים לרבי יוחנן כי נידה אינה טובלת אף פעם במשך היום, גם אם לא בזמנה של טבילה.
למרות הסכמה בין רב לרבי יוחנן, מפרטת הגמרא מצבים מיוחדים בהם הותר לאשה נידה לטבול אף ביום.
אתקין רב אידי בנרש, למטבל ביומא דתמניא - משום אריותא.
מקום הטבילה במקום הנקרא נרש היה מסוכן, עקב מציאותם של בעלי חיות טורפים. עקב כך התקין רב אידי כי ניתן לטבול במקום זה גם ביום.
רב אחא בר יעקב בפפוניא - משום גנבי.
בעיר פפוניא היו גנבים בשעות הלילה, ומתוך חשש זה התקין שם רב אחא כי מותר לאשה לטבול גם ביום.
רב יהודה בפומבדיתא - משום צנה.
פומבדיתא בבבל כנראה היה מקום קר מאוד, בעיקר בלילות. מסיבה זו התקין רב יהודה כי טבילת נידה מותרת גם ביום.
רבא במחוזא - משום אבולאי .
גם רבא התקין במחוזא טבילת נידה ביום השמיני משום ''אבולאי''. להלן שני הסברים ברש''י למושג זה:
• מדובר על שוערי העיר אשר היו עובדי עבודה זרה, והיה חשש שהם יתנכלו לאשה הטובלת לנידתה בשעות הלילה.
• היו בורות באזור, ומחשש שמא יפלו נשים הטובלות באחד מבורות אלו, התירו לנשים לטבול שם בשעות היום.
 

מהו המסר

למדנו כי בסופו של דבר רב ורבי יוחנן פסקו פסק זהה, ואסרו על נשים נידות לטבול במשך היום, גם אם הטבילה איננה בזמנה. גם הסיבה זהה: "משום סרך ביתה''. הסברנו כי חשש זה מדבר על ביתה של אותה אישה אשר תראה את אמה טובלת במשך היום, והיא עלולה לטבול גם בזמנה במשך היום, דבר שכמובן אסור בתכלית האיסור. 
למדנו מכאן כי הבת צופה ומסתכל באמה, לומדת ומסגלת התנהגויות שונות של האמא. היא לא תמיד יודעת את הסיבות, המניעים וההסברים להתנהגות של אמה, אך בכל אופן היא רואה, מפנימה וגם מנסה לחקותה. 
אנו נוכחים לדעת עד כמה השפעת האמא על הבת גדולה, אף ללא העברת מסרים מילוליים. השפעה כזאת יכולה להיות מכל התנהגות של האמא או האבא, בין התנהגות חיובית או אף התנהגות שלילית. הילדים רואים, מסתכלים ומפנימים. 
כמה חשובה הידיעה הזאת לידיעת ההורים, כי כל פעולה שהם עושים, כל דיבור שהם אומרים (או לא אומרים), נצפית על ידי הילדים ומשאירה רושם בקרבם. לא תמיד הם ''מאזינים'' להורים, אך אפילו אם עסוקים בדברים אחרים, יש מצב שהם ''שומעים בחצי אוזן'' את האמירה, ומפנימים אותה. הורים ומחנכים - שימו לב! 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר