הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "ואף רב הדר ביה"

נידה סז ע"ב

אמר רב: נדה בזמנה - אינה טובלת אלא בלילה, ושלא בזמנה - טובלת בין ביום בין בלילה.
רבי יוחנן אמר: בין בזמנה בין שלא בזמנה - אינה טובלת אלא בלילה, משום סרך בתה.
ואף רב הדר ביה, דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: נדה, בין בזמנה בין שלא בזמנה - אינה טובלת אלא בלילה, משום סרך בתה.
 
1.
מדוע הגמרא "מספרת" לנו ש"רב" חזר בו.

2.
אולי ניתן להסביר על פי הדברים המובאים ב"מתיבתא", הערה יד, בשם ה"חתם סופר", שלפני תקופתם של רב ורבי יוחנן ודאי היה אסור לנידה לטבול ביום מפני שהיו עדיין טובלות לצורך טהרות ולא היו מסתירות את טבילתן, ולכן היו אסורות לטבול ביום משום מראית העין.

3.
אך בזמן רבי יוחנן ורב כבר פסקו מלטבול לטהרות והנשים טובלות רק בצנעא, לכן לדעת רב בטל החשש של מראית העין ומותרות לטבול ביום, ולדעת רבי יוחנן עדיין אין לטבול ביום משום "סרך בתה".

4.
ולפי דברים אלה ניתן לומר, שבתחילה אמר רב את דעתו העקרונית, ולאחר דברי רבי יוחנן גם רב קיבל את הגזירה של רבי יוחנן.

5.
וגם ממבנה הגמרא מוכח שדברי רב האחרונים נאמרו יותר מאוחר, שהרי בתחילה נאמר רק "אמר רב" ואחר כך נאמר "דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב" – כלומר נאמר על ידי תלמידו של רב. כנראה שדברים אלה נאמרו בתקופה מאוחרת יותר של "רב".

5.1
קצת סיוע לאמור לעיל: הביטוי "ואף רב הדר ביה" - 4 מופעים בש"ס. ב 3 מופעים מוזכר במפורש שתלמידי רב אמרו בשם רב - כבסוגייתנו. במופע אחד [כתובות דף פט] לא לגמרי ברור!
[וזה הסבר חדש לגמרי למושג "אמר רב... אמר רב..."]

6.
ובדרך אגב נוסיף, שאולי מדובר פה ב"רב אשי הקדמון" שחי כבר בימי רב [למרות שלפי כל השיטות המקובלות "רב אשי הקדמון" חי בדור השלישי – תלמידו של רב הונא] , ובנו של אותו רב אשי – רבי חייא – היה תלמידו של רב.

6.1
ואולי כוונת הגמרא בביטוי "דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב" לומר: רבי חייא בר אשי לא ממש אמר בשם רב [כהסבר המקובל לביטוי זה], אלא הוא קבע מעצמו, שלפי רב כך יהיה הדין בדור הנוכחי. אולי גם לזה יש קצת סיוע מהאמור לעיל בסעיף 5.1.
[וזה הסבר חדש לגמרי למושג "אמר רב... אמר רב..." -  הסבר זה שונה מההסבר בסעיף 5 שגם הוא מחודש].