דיוק וחידוש ברש"י

נידה נח

עמוד א

רש"י ד"הכשיר. רצועה בעיגול כצמיד:
ברש"י בבא מציעא (דף כה ע"א) כשיר. מוטלין בעגול כאצעדה: כחצובה. כג' רגלי קנקן כל אחד כנגד אויר של שני כזה * _ *:
ברש"י על הפסוק (במדבר לא נ) ונקרב... איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר ... "אצעדה" - אלו צמידים של רגל "וצמיד" - של יד "עגיל" - נזמי אוזן "וכומז" - דפוס של בית הרחם לכפר על הרהור הלב של בנות מדין.
ואפשר כמה טעמים בשינוי בבא מציעא בעניין מציאה כתב רש"י אצעדה הקרוב יותר למילים בתחילת הפסוק אשר מצא(מצא כלי זהב אצעדה - מצא מטבעות זהב כאצעדה) ובנידה לגבי טומאת דם נידה כתב רש"י צמיד הסמוך יותר לכומז שהו דפוס בית הרחם וכו' (וצמיד טבעת עגיל וכומז - דם כצמיד מאשה בטבעת מקודשת בחשש נידה וכומז),
עוד בבא מציעא מזכיר רגל לגבי כחצובה "רגלי" קנקן, וכן האצעדה היא על הרגל והוא שמציאה מוצא בדרך הילוכו, ולדייק שזה נימצא במקום הילוך ולא בצדדים (וגם אצעדה מלשון צעדה מה' מצעדי גבר)
ובנידה צמיד - על היד, רמז ליד המרבה לבדוק בנשים משובחת, וכן מפני שמדובר קודם בגמרא לגבי המצאות הדם על שוקה של האישה עד החבק, ובכדי שלא נטעה שיש קשר בבעית רבי ירמיה לענין זה דווקא לאצעדה שעל הרגל הנמצאת לכאורה במקום חבק כתב רש"י כדוגמה את הצמיד שעל היד.
ויעויין עוד במסכת שבת (דף סג ע"ב) על הקשר בן אצעדה וצמיד ורבי ירמיה וזה פלא:
אמר רב יהודה בירית זו אצעדה מתיב רב יוסף בירית טהורה ויוצא בה בשבת ואילו אצעדה טמאה היא ה"ק בירית תחת אצעדה עומדת יתיב רבין ורב הונא קמיה דרב ירמיה ויתיב רב ירמיה וקא מנמנם ויתיב רבין וקאמר בירית באחת כבלים בשתים א"ל רב הונא אלו ואלו בשתים ומטילין שלשלת ביניהן ונעשו כבלים ושלשלת שבו משויא ליה מנא וכ"ת כרבי שמואל בר נחמני דאמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יוחנן מניין למשמיע קול בכלי מתכות שהוא טמא שנאמר (במדבר לא, כג) כל דבר אשר יבא באש אפילו דיבור במשמע בשלמא התם קא בעו לה לקלא וקעביד מעשה הכא מאי מעשה קעביד הכא נמי קא עביד מעשה דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתולותיהן נושרות עשו להן כבלים והטילו שלשלת ביניהן שלא יהיו פסיעותיהן גסות ולא היו בתולותיהן נושרות איתער בהו ר' ירמיה אמר להו יישר וכן אמר ר' יוחנן וכו'
וברש"י:
אצעדה - של זרוע: ואילו אצעדה טמאה היא - דכתיב (במדבר לא) במעשה מדין אצעדה וצמיד וגו' וכתיב תתחטאו אתם ושביכם:תחת אצעדה - שבזרוע עומדת בשוק להחזיק בתי שוקיה שלא יפלו ויראו שוקיה הלכך טהורה דלאו לנוי היא וכלי תשמיש נמי לא הוי אלא כלי המשמש כלי דומיא דטבעות הכלים דאמרינן בפרקין דלעיל דטהורין ויוצאין בהם דצורך לבישה היא ומישלף ואחויי נמי ליכא למיחש דלא מיגליא לשוקה:בירית באחת - משוקיה:ושלשלת משוי להו מנא - בתמיה דקתני כבלים טמאים: וכי תימא כדר' שמואל כו':משמיע קול בכלי מתכות - בריש פרקין:ועשו להן שלשלת כו' - הלכך שלשלת תשמיש אדם הוא ולאו תשמיש כלי דלא תקבל טומאה ואין יוצאין בהן דילמא שלפא לשלשלת שהיא של זהב ומחויא דכי שקלת לשלשלת לא מיגליא שוקה שהרי בירית במקומה עומדת:יישר וכן אמר ר' יוחנן - יפה אמרת וכן שמעתי מר' יוחנן:
במקום נוסף במסכת בבא בתרא דף ק"ג ע"ב נמצא לשון זה בעי רבי ירמיה כשיר וכו'
ופרפרת ברמז לשלוש מקומות אלו - שלוש עבירות: שפיכות דמים - בבא מציעא דמים מטבעות שפוכים, עבודה זרה - בבא בתרא עבודת זריעה, (וכן מאמין בחי עולמים וזורע) גילוי עריות - נידה - דם הנידה ערוה.