רצון ויכולת - להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
נידה סב ע"ב
ב"הלכה ברורה" מובא פסק הרמב"ם שכל טומאה שהיא בלועה, כגון נוזל טמא שנבלע בתוך בגד או בתוך חרס, אינה ממשיכה לטמא אלא אם כן יש אפשרות להוציא את הנוזל ("אם היו יכולין לצאת") ורק אם הבעלים מעוניין בכך ("והקפיד עליו שיצא"). אם לא מתקיימים שני התנאים הללו אזי כל זמן שהטומאה בלועה היא אינה מטמאה עד שתצא ותיפרד מהכלי או מהבגד שבו היא בלועה.
שני התנאים הללו הם בעצם: יכולת ורצון. כאשר לטומאה יש את היכולת להיפרד וגם קיים הרצון לכך - אז גם בזמן שהיא בלועה בתוך דבר אחר היא שומרת על מעמדה וממשיכה לטמא.
כך הוא גם מהכיוון השני, כאשר עם ישראל היה בגלות, או תחת שלטון של עם אחר, כל זמן שהיו לנו יכולת ורצון לשמור את התורה שמרנו על זהותנו היהודית ולא יכלו אויבינו להתגבר עלינו. משום כך רצו היוונים לבטל את שני הדברים הללו: "להשכיחם תורתך" – מכיוון שנשכח ח"ו את התורה לא תהיה לנו יכולת לקיים אותה, "ולהעבירם מחוקי רצונך" – שלא יהיה לנו רצון לקיים אותה.
גם כיום ישנם יהודים שחסרה להם היכולת או הרצון לשמור את חוקי התורה, בדומה למה שזממה מלכות יון הרשעה. התיקון לכך יהיה כאשר ילמדו את התורה ותחזור להם היכולת לשמרה ומתוך כך ייולד בהם הרצון לשמור אותה.
