שינה בעיניים ותנומה בעפעפיים
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
נידה ס ע"א
בשמונה מקומות בש"ס כאשר רב ששת מצא שדברים שאמר רב אינם הגיוניים, אמר על כך: "כד ניים ושכיב רב אמרה להא שמעתא", כלומר רב אמר את דבריו מתוך נמנום.
בעל שו"ת חוות יאיר (סימן קנב) התייחס בתשובתו לכמה וכמה מקומות בש"ס שמהם נראה לכאורה שחכמי ישראל התייחסו זה לזה בזלזול, ומסביר בקשר למאמר הנ"ל שרב ששת התכוון דווקא לשבח את רב, ואמר שלפי גודל מעלתו ומדרגתו הגבוהה של רב לא ייתכן שיטעה טעות כזו אלא אם כן אמר את דבריו מתוך נמנום. בנוסף לכך הוא כותב על פי דברי התוספות שיש שני סוגי תנומה, יש תנומה לפני השינה ויש תנומה לאחר השינה. רב ששת באופן מדויק אמר שרב אמר את דבריו "כד ניים ושכיב", כלומר מתוך התנומה שלפני השינה, כי מאחר ונרדם לא שם לב לטעותו, אולם אילו היה אומר זאת מתוך התנומה שלאחר השינה, ברגע שהיה מתעורר לגמרי מתנומתו היה שם לב לטעותו וחוזר בו.
שינה הינה עמוקה יותר מתנומה. לפי נוסח הברכות שתקנו חז"ל השינה מתבטאת בעיניים שנעצמות ואילו התנומה מתבטאת בעפעפיים שנסגרות. על הקב"ה נאמר (תהלים יא,ד): "עֵינָ֥יו יֶחֱז֑וּ עַפְעַפָּ֥יו יִ֝בְחֲנ֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם", ומסביר זאת האמרי אמת מגור (פ' מקץ, בשם ספר תהלות ישראל) "שלפעמים יש הסתר פנים, כמו עפעף שסוגר העין, וחושבים שנסתר, אולם זה רק נסיון, והיינו: יבחנו בני אדם". לפי פירושו שם יוסף הצדיק גילה את העניין הזה וכך עמד בנסיונות קשים גם במצבים שבהם לכאורה היה בהסתר פנים מהקב"ה.
