להידבק באנשים טובים / רפי זברגר

נידה ס ע''ב
  

הקדמה

היום נלמד שתי משניות, הראשונה בדף נט: והשניה בדף ס: אשר שתיהן בנויות על עיקרון זהה: ''תולין קלקלה במקולקל'' (ישנן עוד משניות עם אותו עיקרון, אנו נתמקד בשתים מהן). 
כיוון שדין כתמים אינו אלא איסור דרבנן, חכמים מקילים ופוסקים כי בכל מקום שניתן לתלות כי מקור הכתם אינו מדם המקור של האשה אלא ממקור אחר בגופה של האשה, או מחוץ לגופה – תולין באותו מקור ומטהרים את האשה.
 

הנושא

להלן המשנה השניה בדף נט:
השאילה חלוקה לנכרית או לנדה - הרי זו תולה בה.
אם אשה השאילה את בגדה לאשה נידה או לאשה נכרית, והן החזירו לה את הבגד, ולאחר זמן מצאה כתם בבגד זה, כיוון שניתן לתלות באחת משתי נשים אלו, אשר דמן טמא – אנו מטהרים את האשה מכתם זה. 
אם השאילה לאשה טהורה חלוק והיא החזירה לה את החלוק, נלמד מיד כי אין לתלות באשה השניה. 
שלש נשים שלבשו חלוק אחד, או שישבו על ספסל אחד, ונמצא עליו דם - כולן טמאות.
שלש נשים שהראשונה העבירה חלוק לשנייה, והשנייה העבירה אותו חלוק לשלישית - אין לתלות באף אחת יותר מאשר באחרות, ולכן כולן טמאות. 
ישבו על ספסל של אבן או על האיצטבא של מרחץ, רבי נחמיה מטהר, שהיה רבי נחמיה אומר: כל דבר שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים:
משנתנו מלמדנו דין נוסף של רבי נחמיה, הפוסק כי אין דין כתמים בדבר שאינו מקבל טומאה, כגון ספסל של אבן או אצטבה המחוברת לקרקע. ולכן אישה אשר ישבה על ספסל או אצטבה כזאת, ונמצא כתם על הספסל או האצטבה – אין האשה נטמאת בעקבות כתמים אלו. 
להלן המשנה בדף ס: 
שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם תחת אחת מהן - כולן טמאות.
אם מצאו דם תחת שלש נשים אשר ישנו באותה מטה בזמן אחד, הרי שאין לתלות באשה אחת יותר מהשנייה, ולכן כל הנשים טמאות. 
בדקה אחת מהן ונמצאת טמאה - היא טמאה ושתיהן טהורות. 
אבל אם ניתן לתלות באשה אחת אשר בדקה עת עצמה ומצאה דם, שהרי שתולים כי גם הכתם נבע ממנה, ולכן היא כמובן טמאה (בגלל הדם וגם בגלל הכתם) ושתי הנשים האחרות טהורות, על פי הכלל אשר הוזכר בהקדמה : "תולין את הקלקלה במקולקל". דיש להעיר כי גם אם יש לתלות בשתי נשים, שתיהן טמאות והשלישית טהורה.
ותולות זו בזו.
ניתן לתלות באשה גם לטהרה וגם לטומאה. הגמרא נותנת דוגמא כאשר אחת הנשים מעוברת או מניקה, שאז אינה ראויה לראות דם, הרי היא תולה בשאר הנשים, והן טמאות והיא טהורה. 
ואם לא היו ראוין לראות - רואין אותן כאילו הן ראויות:
אבל אם עילת התלייה לטהרה קיימת בכל הנשים, כגון שכולן מעוברות או מניקות, הרי שאין לתלות באישה אחת יותר מאשר בשאר הנשים, לכן כולן טמאות. 
 

מהו המסר

הכלל "לתלות קלקלה במקולקל" מלמד אותנו כי אנו נוטים לייחס דברים לא טובים למקומות ואנשים אשר "יש להם היסטוריה לא טובה". מי שכבר היה מקולקל בעבר, אנו מייחסים ותולים כי גם הקלקול הנוכחי נובע ממנו. 
הגמרא במסכת בבא בתרא (קט:) מרחיבה את הדיון בנושא ומביאה מספר מקורות מן התנ''ך, גם לכיוון השלילי, כמו שלמדנו היו, וגם לכיוון החיובי בכלל הקובע כי ''לעולם ידבק אדם בטובים''. 
נלמד מכך מספר מסרים חשובים לחיים:
1. למרות הכלל הזה, נשתדל אנחנו ללמד זכות על אנשים, וגם ל''מקולקלים'' שבהם. נחפש זכויות ודברים טובים גם לאנשים פחות טובים, ולא ''להדביק להם את כל הדברים הרעים'' אשר קורים בסביבתם.
2. להשתדל ''להידבק ולהתקרב'' לאנשים חיוביים, גומלי חסד ובעלי מידות. וזאת משתי סיבות:
a. כדי שגם אנו נלך בעקבותם ובדרכם, ונלמד ממידותם ודרכם הטובה. 
b. כדי שבעתיד, יידבקו בנו רק דברים טובים ויפים (על פי הכלל שלמדנו בגמרא). 
3. מנגד, יש להשתדל מאוד להתרחק מאנשים ''מקולקלים ובעלי מידות לא טובות'', כדי שלא נלמד מדרכיהם הנילוזות, וגם כדי שלא נהיה ב"סכנה שיתלו בנו דברים מקולקלים". 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]