מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

חתימת עדים

על עדים החותמים על שטר, לחתום את שמם המלא ולא לכתוב סימן או קשקוש לא ברור. רק לאותם אמוראים שסימניהם היו מפורסמים התירו להם (ב"ב קסא ע"ב), אך לא לכל אדם. חתימת עדים צריכה להיות צמוד לסיום השטר. מאחר ולא ניתן לוודא שאכן העדים יחתמו צמוד לשורה האחרונה, ויתכן ויהיה מי שיזייף ויוסיף משפט לאחר חתימתם, תקנו חכמים שבשורה האחרונה בשטר יחזרו על שכתוב בשטר עצמו, ולא יהיה שום חידוש בגוף השטר, ולאחריו יחתמו העדים. בראשונים מופיע משפט מסיים כללי המוכר משטרי כתובות: "והכל שריר וקיים" או נוסח מאוחר יותר שמופיע בכתובות יוצאי ספרד: "והכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון וקיים". מסיבה זו, חתימת העדים היא בצד ימין של השורה, ולא באמצע השורה או בצד שמאל, כדי שלא יישאר רווח, ואז שוב יהיה חשש שברווח מקצה השורה עד החתימה, הוסיפו מילים וזייפו. כיום נוהגים שהעדים חותמים זה מתחת זה כל אחד בקצה שורה, אך יכולים לחתום באותה שורה בזה אחר זה.

מה הדין כשהעדים חותמים את שמם באנגלית, שאז חתימתם היא משמאל לימין? בגט הלכה היא שהגט פסול אם נכתב בשתי לשונות (שו"ע אבן העזר סי' קכו, א), ובחלקת מחוקק (שם ס"ק ג) כותב שגם אם חתימות העדים הוא בלשון אחר מהגט, הגט פסול. אך בפתחי תשובה (שו"ע אבן העזר סי' קל ס"ק ט) כותב שעדים שחתמו בכתב נכרי, הגט כשר מפני שכך יהיה אפשר לקיים את חתימתם. בכתובה אין את אותם הקפדות כמו בגט ולכן יהיה ניתן לחתום גם באנגלית, בתרגום ללשון הקדש אן באנגלית (Dan Ben Gad Edd או Dan The Son Of Gad Witness). כדי שלא יהיה ניתן להוסיף ולזייף, עדיף היה שעד כזה יחתום בצד שמאל של השטר. אך אם מדובר בשטר מודפס שלפני מקום חתימת העד כתובה המילה: נאם, ואחרי כן המילה: עד, אזי יחתום ברווח שבין המילים הללו (בהרחבה: הרב אליהו בר שלום, משפט הכתובה, עמ' תקמ- תקמב).