מה ההבדל בין ילד למבוגר?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

נידה מה ע"ב

הלכה ייחודית נזכרת במשנה ובסוגיית הגמרא: "מופלא הסמוך לאיש". בכל התורה כל ילד או ילדה מתחת לגיל מצוות נחשבים לקטנים שאינם בני דעת ופטורים מכל המצוות.
 
דבר אחד ייחודי הוא הלכות נדרים (שכוללים גם הקדש והפרשת תרומה), שבהם כבר שנה לפני הגדלות, כלומר בן מגיל 12 ויום אחד ובת מגיל 11 ויום אחד, אם מבינים את משמעות הנדר שלהם, לשם מי נדרו – אז יש תוקף לנדר. ב"בירור הלכה" יתבאר שנחלקו הראשונים האם תוקף זה הוא מן התורה או מדרבנן, וכן לשיטת הרמב"ם הסבור שזהו דין תורה יש המחלקים בין שני סוגים של מופלא הסמוך לאיש, אולם לכל הדעות בעניינים אלו הקטן "מתבגר" מוקדם יותר מאשר בשאר דיני התורה. צריך הסבר מדוע דווקא בענייני נדרים כך הוא הדין.
 
אולי עניין זה יכול ללמד שההבדל בין ילד למבוגר אינו עניין שכלי. הלכות הנדרים הינן הלכות שעניינן הוא עניין שכלי מופשט, ובעניינים אלו ילד ששכלו מפותח מספיק כדי להבין את המשמעות של נדר או שבועה אינו שונה ממבוגר, ולכן דבריו מחייבים אותו והינם בני תוקף, גם כאשר מבחינות אחרות הוא עדיין נחשב לקטן שאין בו דעת ופטור מכל המצוות האחרות. מה שהופך את האדם ל"בר דעת", ההבדל בין קטן לגדול, אינו דבר שבשכל וביכולת החשיבה, אלא ביכולת השליטה העצמית ובשיקול הדעת הנכון והמאוזן שהינן תכונות שנרכשות רק לאחר פיתוח השכל ויכולת החשיבה.