סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

נדה לא ע"א

 

הבבלי במסכת נדה לא א אומר:
"והיינו דאמר רבי יוחנן: מאי דכתיב וישכב עמה בלילה הוא - מלמד שהקב"ה סייע באותו מעשה, שנאמר יששכר חמור גרם - חמור גרם לו ליששכר".

התלמוד הבבלי מתאר שה' עזר ללאה בכך שהחמור של יעקב נטה לאהל של לאה.

בבבלי בעירובין ק ב מרחיב בשבחה של לאה על המעשה שלה ומציין את המעשה כמעשה של שבח:
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה - הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן. דאילו בדורו של משה כתיב הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם, וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים, ואילו נבונים לא אשכח. ואילו גבי לאה כתיב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך, וכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים".

בירושלמי בסוטה פרק ג ד מצינו דברים שונים:
"וישכב עמה בלילה הוא. אמר רבי אבהו כביכול היה במחשבה. הוא לבדו היה יודע שלא עלת על דעתה אלא בשביל להעמיד שבטים".

הירושלמי מדגיש את כלל ישראל וזאת הייתה מטרתה של לאה "להעמיד שבטים", אין אזכור לבן התלמיד חכם "יששכר".

בנוסף לא מוזכר שה' מתערב במעשה של לאה, כתוב רק שה' ידע שכוונתה לטובה. (ראה אוצרות הירושלמי עמוד 24)

בירושלמי בסנהדרין ב ו מתואר שהמעשה לא היה חלק:
"וכי אימינו לאה זונה היית דכתיב [בראשית לד א] ותצא דינה. א"ל לפום דכתיב [שם ל טז] ותצא לאה לקראתו. פשטין יציאה מיציאה".

לפי הירושלמי יש ביקורת על המעשה יציאה של לאה בניגוד לבבלי שמתאר את התביעה והיציאה כשבח.

שורש המחלוקת: לענ"ד הבבלי לשיטתו שיש מושג "עבירה לשמה" מופיע בכמה מקומות לעומת זאת לפי הירושלמי לא מצינו מושג של "עבירה לשמה".

עבירה לשמה זה בעצמם משהו כמו עם לאה שהמתבונן רואה משהו שאינו נראה טוב אך הכוונה טובה.

הירושלמי אינו מוכן לקבל שמשהו שאינו נראה טוב יתואר כשבח.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר