טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

אדם במעי בהמה מאי – מוטציות בבעלי חיים

"בעא מיניה רב אדא בר אהבה מאביי: לרבי מאיר דאמר בהמה במעי אשה ולד מעליא הוא, אדם במעי בהמה מאי? למאי נפקא מיניה לאשתרויי באכילה" (נדה, כג ע"ב).   

פירוש: ודנים עוד בשיטת ר' מאיר: בעא מיניה [שאל ממנו] רב אדא בר אהבה מאביי: לשיטת ר' מאיר, שאמר כי חתיכה בדמות בהמה הנמצאת במעי אשה כולד מעליא [מעולה, גמור] הוא נחשב, יש לברר, דמות אדם הנמצאת במעי בהמה כשרה מאי [מה] דינה? ומסבירים: למאי נפקא מיניה [מה יוצא מזה], לאיזה ענין המדובר? לאשתרויי [להתירה] את אותה חתיכה באכילה, אם נשחטה הבהמה, וכדין עובר הנמצא במעי אמו שנשחטה שמותר באכילה, אף שהוא עצמו לא נשחט (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 

שם עברי: מוטציות גנטיות בבעלי חיים           שם באנגלית: Genetic mutations in animals 


הנושא המרכזי: היתכנות לידת מין שונה בבעלי חיים


מוטציה היא שינוי תורשתי בחומר הגנטי של פרט. השינוי עשוי להיות גדול או קטן. שינויים גדולים נובעים מאיבוד, הוספה, הכפלה וארגון מחדש של כרומוזומים או קטעי כרומוזומים. השינויים הקטנים ביותר הנקראים גם מוטציות נקודתיות נובעים מהחלפה של נוקליאוטיד בודד ברצף הנוקליאוטידים של הד.נ.א. ההשפעה של מוטציה תלויה בגודלה (מספר הנוקליאוטידים המתחלפים), מיקומה בשרשרת הנוקליאוטידים וסוג התא שבו היא התרחשה. אם מוטציה מתרחשת בתאי רבייה היא עוברת לצאצאים ואם היא מופיעה בתאים סומטיים (תאי הגוף שאינם תאי רבייה) השפעתה תבטא רק בפרט שבו היא הופיעה. בניגוד לדימוי העממי של המוטציות הנחשבות בדרך כלל מזיקות הרי שלאמיתו של דבר רובן מתוקן על ידי אנזימי תיקון הסורקים את הד.נ.א באופן מתמיד ומחליפים נוקליאוטידים "פגומים". גם מוטציות שאינן מתוקנות עשויות להיות ניטרליות ולא לבוא לידי ביטוי גנטי ולמספר קטן של שינויים אף עשוי להיות יתרון. מוטציות מסוג זה מספקות תכונות גנטיות מועילות חשובות או משפרות את פעילות הגנים בהם הן הופיעו. המוטציות הן למעשה המקור למגוון הגנטי התוך-מיני והבין-מיני בביוספירה.

בסוגייתנו ובסוגיות נוספות מוזכרת תופעה שדרך חשיבה מודרנית רואה אותה כמוזרה. הכוונה לכך שמין אחד של בעל חיים יולד ולד הנראה כמין אחר. על פי חוקי הגנטיקה אנו מצפים למצוא זהות בין הורים וצאצאיהם. בסוגייתנו אנו לומדים על בהמה במעי אדם ואדם במעי בהמה. בהמשך הסוגיה מתוארים וולדות הכוללים מאפיינים של אורגניזמים שונים: "הכל מודים: גופו תייש ופניו אדם - אדם, גופו אדם ופניו תייש - ולא כלום, לא נחלקו אלא שפניו אדם ונברא בעין אחת כבהמה וכו'". במסכת בכורות (ה ע"ב) אנו מוצאים דוגמאות רבות: "מתניתין: פרה שילדה מין חמור, וחמור שילדה כמין סוס פטורה מן הבכורה ... בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה; מותר באכילה, וטמאה שילדה כמין בהמה טהורה אסור באכילה, שהיוצא מן הטמא טמא, והיוצא מן הטהור טהור". "... גמל גמל שני פעמים, אחד גמל הנולד מן הגמלה, ואחד גמל הנולד מן הפרה וכו'" (בכורות, ו ע"ב). בדף ז' (ע"א): "ת"ש, רבי שמעון אומר: גמל גמל שני פעמים, אחד גמל הנולד מן הגמל, ואחד גמל הנולד מן הפרה, ואם ראשו ורובו דומה לאמו מותר באכילה". במשנה העוסקת בהלכות בכורה (מו ע"א) אנו מוצאים: "המפלת כמין בהמה חיה ועוף דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: עד שיהא בו מצורת אדם". בדוגמה האחרונה אנו מוצאים לידה של ולד דמוי בעל חיים על ידי אדם.

התשובה לשאלה שהוצגה בראש דברינו, מנקודת מבט ביולוגית, היא שלא קיימת אפשרות שלמין מסויים יוולד צאצא ממין אחר. לענ"ד מבין השיטין של הסוגיות משתמע שהברייתות עוסקות במצבים של דמיון למינים אחרים ולא לזהות גנטית. בגמל הנולד מן הפרה מדובר בדמיון חלקי בלבד וכאשר ראשו ורובו של הולד דומה לאמו הפרה הוא מותר באכילה. במפלת "בהמה חיה ועוף" העובר עשוי להיות ב"צורת אדם". ייתכן אם כן שהסוגיות עוסקות במצבים שבהם מוטציות גורמות לשיבושים בהתפתחות עוברי בעלי חיים המתבטאים בשינויי צורה המשווים להם, בעיני המתבונן, מראה של מין שונה. מוטציות אלו נדירות מאד אך מדי פעם מדווחים אירועים מסוג זה במקומות שונים בעולם ובמגוון גדול של בעלי חיים. לאחרונה התפרסמה בעתונות דוגמה שעסקה בעגל בעל פני אדם. ראו כאן. התופעה מזכירה את ספקו של רב אדא בר אהבה: "אדם במעי בהמה מאי?" (נדה, כג ע"ב).  

כיוון מחשבה אחר לדמיון בין עוברים של מינים שונים קשור לחוק הביוגנטי שטבע א. הקל. על פי חוק זה הנתון לויכוח (כולל האשמה בזיופים) קיים דמיון במסלול ההתפתחות של עוברים השייכים לקבוצות שונות (ראו בתמונה). אם אכן חוק זה מתקיים הרי שייתכן ועוברים ממינים שונים יהיו דומים זה לזה כאשר הם אינם בשלב התפתחותי זהה. לדוגמה עובר אדם בשלבי ההתפתחות הראשונים יהיה דומה לדו-חיים (סלמנדרה) בשלבי התפתחות מאוחרים יותר.
 

 מקור: Romanes, G. J

איור המבוסס על דו"ח תצפית מדעית של ארנסט הקל שעל פיו נוסח החוק הביוגנטי1892 . נטען שהאיור מבליט יתר על מידה את הדמיון בין המינים השונים ומתנגדי תורת האבולוציה אף טענו כי שגיאת ההסקה של הקל מתצפיותיו ואפילו התצפיות עצמן היו למעשה זיוף והונאה.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.