סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

כתבי יד ודפוס ראשון ב"ב קלח


בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד ומתוך דפוס ראשון.
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, Talmud@netvision.net.il

 

BAVA-BATRA 138a Escorial G-I-3

כאן בצווח מעיקרו כאן בשותק ולבסוף צווח אמ' רב נחמן
בר יצחק זיכה לו על ידי אחר ושתק ולבסוף צווח באנו למחלוקת רשב"ג
ורבנן דתניא הכותב כל נכסיו לאחר והיו בהן עבדים ואמ' הלה אי אפשי בהן
אם היה רבו שני כהן הרי אלו אוכלין בתרומה רשב"ג או' כיון שאמ' הלה אי
אפשי בהן כבר זכו בהן יורשין והוינן [בה] ותנא קמא אפי' עומד וצווח אמ' רבא
ואיתימא ר' יוחנן הכל מודים בצווח מעיקרו ד[ד]ברי הכל לא קנה שתק ולבסוף
צווח כולי עלמ' לא פליגי דקנה כי פליגי שזכה לו על ידי אחר ושתק ולבסוף
צוח דתנא קמא סבר מדשתק קננהו והאי דקא צווח מהדר הוא דקא הדר
ביה ורשב"ג סבר סופו מוכיח על תחלתו והאי דלא צווח עד השתא דסבר
כי לא [מטי] מידי לידי אמאי אצווח תנו רבנן שכיב מרע שאמ'
תנו מאתים זוז לפלוני ושלש מאות לפלוני וארבע מאות לפלוני אין אומ'
כל הקודם בשטר זכה לפיכ' אם יצא עליו שטר חוב גובה מכלן אבל אמ'
תנו מאתים זוז לפלוני ואחריו לפלוני ואחריו לפלוני או' כל הקודם בשטר
זכה לפי' יצא עליו חוב גובה מן האחרון אין לו גובה משלפניו אין לו גובה
משלפני פניו תנו רבנן שכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לפלוני בני
בכורי בראוי לו נוטלן ונוטלן את בכורתו בבכורתו ידו על העליונה רצה
בכורתו נוטל רצה מאתים זוז נוטל ושכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לפלו'
אשתו בראוי לה נוטלתן ונוטלת כתובתה בכתובתה

עמוד ב

ידה על העליונה רוצה
נוטלתן רוצה נוטלת כתובתה ושכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לפלוני
בעל חובו בראוי לא נוטלן ונוטל חובו בחובו אין לו אלא חובו משום דאמ'
בראוי לו נוטלן ונוטל את חובו דילמ' בראוי [בראוי] בחובו קאמ' אמ' רב נחמן אמ'
לי הונא הא מני ר' עקיבא היא דדייק לישנא יתירא דתנן לא את הבור ולא את
הדות ואע"פ שכת' לו עומקא ורומה וצריך ליקח לו דרך דברי ר' עקיבא וחכמים
או' אינו צריך ליקח לו דרך ומודה ר' עקיבא בזמן שאמ' לו חוץ מאלו שאינו צריך
ליקח לו דרך אלמ' כיון דלא צריך וקאמ' לטפויי מילת' קא אתי הכא נמי כיון דלא צריך
וקאמ' לטפויי מילת' קאתי תנו רבנן שכיב מרע שאמ' מנה יש לי אצל פלוני העדי'
כותבין אע"פ שאין מכירין לפיכ' כשהוא גובה צריך להביא ראיה דברי ר' מאיר וחכמי'
או' אין כותבין אלא אם כן מכירין (לפי) כשהוא גובה אינו צריך להביא ראייה אמ' רב
נחמן אמ' לי הונא אין לנו אלא ר' מאיר או' אין כותבין וחכמים או' כותבין אף ר' מאיר לא
אמ' אלא משום ב"ד טועין אמ' רב דימי מנהרדעא הלכת' אין חוששין לב"ד טועין
מאי שנא מדרבא דאמ' רבא אמ' רב סחורא אמ' רב הונא ממאנין אע"פ שאין
מכירין וחולצין אע"פ שאין מכירין ואין כותבין גט חליצה ומיאונין אלא אם כן מכירי'
ורבא דידי' אמ' אין חולצין אלא אם כן מכירין ואין ממאנין אלא אם כן מכירין וכותבי'
גט חליצה ומיאונין אע"פ שאין מכירין מאי ביניהו איכא ביניהו חוששין לב"ד טועין
בי דינא בתר בי דינא לא דייקי בי דינא בתר עדים דייקי האב תולש ומאכיל
לכל מי שירצה תולש אין מחובר לא


BAVA-BATRA 138a Hamburg 165

כאן בצווח מעיקרו כאן בשותק ולבסוף צווח אמ' רב נחמן בר יצחק זיכה
לו על ידי אחר ושתק ולבסוף צווח באנו למחלוקת רבן שמעון בן גמלי' ורבנן
דתניא הכותב כל נכסיו לאחרים והיו בהן עבדים ואמ' הלה אי איפשי בהן [אם היה
רבן שני כהן הרי אלו אוכלין בתרומה רבן שמעון בן גמליאל או' כיון שאמ' הלה
אי איפשי בהן] כבר זכו בהן יורשין והוינן בה ותנא קמא אפלו עומד וצווח ואמ'
רבא ואיתימא ר' יוחנן הכל מודים בצווח מעיקרו דכולי עלמא לא פליגי דלא קני
שתק ולבסוף צווח דכולי עלמ' לא פליגי דקני כי פליגי שזיכה לו על ידי אחר
ושתק ולבסוף צווח תנא קמא סבר מדאשתיק קנינהו והאי דקא ()[צ]ווח מהדר הוא
דקא הדר ביה ורבן שמעון בן גמל' סבר הוכיח סופו על תחלתו והאי דלא צווח עד
השתא סבר כי לא מטי לי מאי אצווח תנו רבנן שכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז
לפל' ושלש מאות לפל' וארבע מאות לפל' אין אומרין כל הקודם בשטר זכה לפי כך
יצא עליו שטר חוב גובה מכולן אבל אם אמ' תנו מאתים זוז לפל' ואחריו לפל'
ואחריו לפל' אומ' כל הקודם בשטר זכה לפי כך יצא עליו שטר חוב גובה מן
האחרון אין לו גובה משל פניו אין לו גובה משלפני פניו תנו רבנן שכיב מרע
שאמ' תנו מאתים זוז לפל' בני בכור כראוי לו נוטלן ונוטל את בכורתו בבכורתו
ידו על העליונה רצה חלק בכורה נוטל רצה מאתים זוז נוטל ושכיב מרע שאמ' תנו
מאתים זוז לפל' אשתי בראוי לה נוטלתן ונוטלת את כתובתה בכתובתה

עמוד ב

ידה על העליונה רצתה נוטלתן רצתה נוטלת כתובתה ושכיב מרע שאמ' תנו
מאתים זוז לפל' בעל חובו בראוי לו נוטלן ונוטל את חובו בחובו אין לו אלא
חובו משום דאמ' כראוי לו נוטלן ונוטל את חובו דיל' כראוי לו בחובו קאמ' אמ'
רב נחמן אמ' לי הונ' הא מני ר' עקיבה היא דדייק לישנא יתירא דתנן לא את
הבור ולא את הדות אע'פ שכתב לו עומקא ורומא וצריך ליקח לו דרך דברי ר'
עקיבה וחכמ' אומ' אין צריך ליקח לו דרך ומודה ר' עקיבה בזמן שאמ' לו חוץ
מאלו שאין צריך ליקח לו דרך אלמא כיון דלא צריך וקא אמ' לטפויי מלתא קא אתי
הכא נמי כיון דלא צריך וקאמ' לטפויי מלתא קא אתי תנו רבנן שכיב מרע שאמ'
מנה יש לי אצל פל' העדים כותבין אע'פ שאין מכירין לפי כך כשהוא גובה צריך
להביא ראיה דברי ר' מאיר וחכמ' אומ' אין כותבין אלא אם כן מכירין לפיכך
כשהו' גובה אין צריך להביא ראיה אמ' רב נחמן אמ' לי הונא ר' מאיר אומ' אין
כותבין וחכמי' אומ' כותבין ואף לא א'ר מאיר אלא משום בית דין טועין אמ' רב
דימי מנהרדעא הילכת' אין חוששין לבית דין טועין מאי שנא מדרבא דאמ' רבא אין
חולצין אלא אם כן מכירין ואין ממאנין אלא אם כן מכירין לפי כך כותבין גט
חליצה אע'פ שאין מכירין וכותבין גט מיאון אע'פ שאין מכירין מאי טע'
דחיישינן לבית דין טועין בי דינא בתר בי דינא לא דיקי בי דינא בתר עדים
דיקי האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה תלוש אין מחובר לא


BAVA-BATRA 138a Munich 95

כאן בצווח מעיקרו כאן בשותק ולבסו' צווח א' רב נחמ' בר יצח' זיכ' לו ע"י אחר שתק ולבסו' צווח באנו למחלוק' רשב"ג ורבנן דתניא
הכות' כל נכסיו לאחר והיו בהם עבדי' וא' הלה אי אפשי בהן אם היה רבו שני כהן אוכלין בתרומ' רשב"ג או' כיון שא' הלה אי איפשי בהן כבר זכו בהן יורשי' ות"ק
אפי' עומ' וצווח א' רבא ואיתימ' ר' יוחנן הכל מודי' בצווח מתחל' ועד סוף דכ"ע לא פליגי דלא קנה כי פליגי כגו' שזיכ' לו ע"י אחר שותק ולבסו' צווח רבנן סברי
מדאשתיק קננהי והאי דקצווח מהדר הו' דקהדר בי' ורשב"ג סב' הוכיח סופו ()על תחילתו והאי דלא צווח כי לא מט' לידי' מאי אצווח ת"ר שכיב מרע שאמ'
תנו וכתבו מאתי' לפלו' ושלש' מאו' לפלו' וארב' מאו' לפלוני אין או' כל הקוד' בשט' זכה לפיכך אם יצא עליו שטר חו' גוב' מכולם אבל אם א' תנו מאתי' זוז לפלוני
ואחריו לפלו' ואחריו לפלו' כל הקוד' בשט' זכה לפיכ' אם יצ' עליו שטר חוב גוב' מן האחרון ואם אין לו גוב' משלפניו ואם אין לו גוב' משלפני פניו ת"ר
שכיב מרע שא' תנו מאתי' זוז לפלו' בני בכורי כראוי לו נוטלן ונוטל את בכורתו בבכירתו ידו על העליונ' רצ' בכורתו נוטל' רצ' מאתי' זוז נוטל שכי' מרע שא' תנו
מאתי' זוז לפלוני' אשתי כראוי לה נוטלתן ונוטל' כתובת' בכתובת'

עמוד ב

וידה על העליונ' רצת' נוטל' כתובת' רצת' נוטל' מאתים זוז שכי' מרע שא' תנו מאתי' זוז לפלו'
בע' חובי כראוי לו נוטלן ונוטל את חובו בחובו ידו על העליונ' רצ' מאתי' זוז נוטל רצה חובו נוטל משו' דא' כראוי לו נוטלן ונוטל את חובו דילמ' כראוי לו בחובו
קא' א' רב נחמ' א' לי הונ' הא מני ר' עקי' הי' דד"ק לישנ' יתיר' דתנן לא את הבור ולא את הדות אע"פ שכתב עומק' ורומ' וצרי' ליתן לו דרך דב' ר' עקי' וחכמ'
או' אין צרי' ליקח לו דרך ומוד' ר' עקי' בזמ' שא' חוץ מאלו שאין צרי' ליקח לו דרך אלמ' כיון דלא צריך לטפויי מילת' קאתי הכ' נמי כיון דלא צרי' לטפויי מילת' קאתי
ת"ר שכיב מרע שא' מנה יש לי אצל פלו' העדי' כותבי' אע"פ שאין מכירין לפיכ' כשהו' גוב' צרי' להבי' ראיה דב' ר' מאי' וחכ' או' אין כותבין אל' א"כ מכירי' לפיכ'
כשהו' גוב' אינו צרי' להבי' ראיה א' רב נחמ' א' לי הונ' ר' מאי' או' אין כותבין וחכ' או' כותבי' ואף ר' מאי' (מוד') לא א' אל' משו' דחוששין לב"ד טועי' א' רב דימי
מנהרדע' היל' אין חוששין לב"ד טועין ומאי שנ' מדרבא דא' רבא אין חולצי' אל' א"כ מכירין ואין ממאנין אל' א"כ מכירין (ואין ממאנין אל' א) לפיכ' כותבין גט חליצ'
ומיאון אע"פ שאין מכירין מאי טע' לאו משו' דחוששין לב"ד טועין בי דינ' בתר בי דינ' לא דייקי בי דינ' בתר עדים דייקי האב תולש ומאכיל תלוש
אין מחובר לא

 

BAVA-BATRA 138a Paris 1337

כאן בצווח מעיקרו כאן בשותק ולבסוף
צווח אמ' רב נחמן בר יצחק זיכה לו על ידי אחר ושתק ולבסוף צווח באנו
למחלוקת רשב"ג ורבנן דתניא הכותב כל נכסיו לאחר והיו בהן עבדים ואמ' הלה
אי איפשי בהן אם היה רבן שני כהן הרי אלו אוכלין בתרומה ורשב"ג אומ' כיון
שאמ' הלה אי איפשי בהן [כבר זכו בהן] יורשין [מכלל] ותנא קמא סבר אפי' עומד וצווח אמ' רבה
ואיתימא ר' יוחנן בצווח מעיקרו דכולי עלמא לא פליגי דלא קני שתק ולבסוף צווח
דכולי עלמא לא פליגי דקני כי פליגי שזיכה לו על ידי אחר ושתק ולבסוף צווח דתנא
קמא סבר מדאישתיק קננהו והאי דקא צווח מהדר הוא דקא הדר ביה ורשב"ג סבר
הוכיח סופו על תחלתו והאי דלא צוח עד השתא דסבר כי לא מטו לידי אמאי
אצווח ת"ר שכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לפלוני ושלש מאות לפלוני וארבע
מאות לפלוני אין אומ' כל הקודם בשטר זכה לפי' יצא עליו שטר חוב גובה מכולן אבל
אם אמ' תנו מאתים זוז לפלוני ואחריו לפלוני ואחריו לפלו' אומרין כל הקודם בשטר
זכה לפיכך יצא עליו שטר חוב גובה מן האחרון אין לו גובה משלפניו אין לו גובה
משלפני לפניו ת"ר שכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לפלו' בני בכורי בראוי לו
נוטלן ונוטל את בכורתו בבכורתו ידו על העליונה רצה נוטלן רצה נוטל פי שנים ושכי'
מרע שאמ' תנו מאתים זוז לפלונית אשתי בראוי לה נוטלתן ונוטלת כתובתה
בכתובתה

עמוד ב

ידה על העליונה רצתה נוטלתן רצתה נוטלת כתובתה ושכיב מרע
שאמ' תנו מאתים זוז לפלו' בעל חובי בראוי לו נוטלן ונוטל את חובו בחובו ידו
על העליונה רצה נוטלן רצה נוטל את חובו משום דאמ' להו בראוי לו נוטלן ונוט'
את חובו דלמא בראוי לו בחובו קאמ' אמ' רב נחמן אמ' לי הונא הא מני ר' עקי' היא
דדייק לישנא יתירא דתנן ולא את הבור ולא את הדות אע"פ שכתב לו עומקא
ורומא וצריך ליקח לו דרך דברי ר' עקיבא וחכמי' אומ' אינו צריך ליקח לו דרך
ומודה ר' עקיבא בזמן שאמ' לו חוץ מאלו שאינו צריך ליקח לו דרך אלמא כיון דלא צרי'
למימר וקאמ' לטפויי מילתא קאמ' הכא נמי כיון דלא צריך וקאמ' לטפויי מילתא
אחרינא קא אתי ת"ר שכיב מרע שאמ' מנה יש לי אצל פלוני העדים כותבי' אע"פ
שאין מכירין לפיכך כשהוא גובה צריך להביא ראיה דברי ר' וחכמי' או' אין כותבין
אלא אם כן מכירין לפיכך כשהוא גובה אין צריך להביא ראיה אמ' רב נחמן אמ'
לי הונא תנא ר' מאיר אומ' אין כותבין וחכמי' אומ' כותבין ואף ר' מאיר לא אמ' אלא
משום דחוששין לבית דין טועין אמ' רב דימי מנהרדעא הלכתא אין חוששין
לב"ד טועין מאי שנא מדרבא דאמ' רבא אין חולצין אלא אם כן מכירין ואין ממאנין
אלא אם כן מכירין לפיכך כותבין גט חליצה ומיאון אע"פ שאין מכירין מאי טעמ'
לאו [?משום?] חוששין לב"ד טועין בי דינא בתר בי דינא לא דייקי בי דינא בתר עדי' דייקי
האב תולש ומאכיל למי שירצה תלוש אין מחובר לא



BAVA-BATRA 138a Vatican 115

כאן בצווח
מעיקרו כאן בשתק ולבסוף צווח אמ' רב נחמן
בר יצחק זיכה לו על ידי אחר ושתק ולבסוף צוח
באנו למחלוקת רשב"ג ורבנן דתניא הכותב כל
נכסיו לאחר והיו בה עבדים ואמ' הלה אי איפשי
בהן אם רבן שיני כהן יאכלן בתרומה רשב"ג או' זכו
זכו בהן יורשין סבר והוינן בה ותנא קמא אפילו
עומד וצוח אמ' ואיתימ' ר' יוחנן הכל מודים בצוח
מתחילה ועד סוף כולי עלמ' לא פליגי דלא קנה
שתק ולבסוף צווח כולי עלמ' לא פליגי דקנה כיפלי'
כגון שזיכה לו על ידי אחר ושתק ולבסוף צווח
רבנן סברי מדקשתיק קננהי והאי דקצוח מיהור
הוא דקהדר ביה ורשב"ג סבר הוכיח סופו על תחילתו
דהאי דלא צוח כי לא מטא לידי מאי אצוח תנו
רבנן שכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לפלוני
ושלש מאות לפלוני וארבע מאות לפלוני אין
אומרין כל הקודם בשטר זכה לפיכך אם יצא עליו
שטר חוב גובה מכולן אבל אם אמ' תנו מאתים זוז
לפלוני ואחריו לפלוני כל הקודם בשטר זכה לפיכ'
אם יצא עליו שטר חוב גובה מן האחרון ואם אין
לו גובה משלפניו ואם אין לו גובה משלפני פניו
תנו רבנן שכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לבני
בכורי בראוי לו נוטלן ונוטל את בכורתו בבכורתו
ידו על העליונה רצה בכורתו נוטל רצה מאתים
זוז נוטל שכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לפלוני'
אשתו בראוי לה נוטלתן ונוטלת כתובתה בכתובתה

עמוד ב

ידה על העליונה רוצה מאתים זוז נוטלת רוצה
כתובתה נוטלת ושכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז
לפלוני בעל חובי בראוי לו נוטלן ונוטל את חובו
בחובו ידו על העליונה רצה מאתים זוז נוטל רצה
חובו נוטל משום דאמרי' בראוי לה נוטלן ונוטל את
חובו ודילמ' בראוי לה בחובו קא"ל אמ' רב נחמן אמ'
לי הונא הא מני ר' עקיב' היא דדייק לישנא יתירה
דתנן לא את הבור ולא את הדות אע"פ שכתב לו
עומקא ורומא וצריך ליקח לו דרך דברי ר' עקיבא
וחכמים אומרים אינו צריך ליקח את הדרך ומודה
ר' עקיב' בזמן שאמ' לו חוץ מאילו שאינו צריך
ליקח לו דרך אלמ' לישנא יתירא לטפויי מילתא
קאתי תנו רבנן שכיב מרע שאמו יש לי מנה
אצל פלוני העדים כותבין אע"פ שאין מכירין
לפיכך כשהוא גובה צריך להביא ראייה דברי ר'
וחכמים אומרים אין כותבין אלא אם כן מכירין
לפיכך כשהוא גובה צריך להביא ראייה אמ'
רב נחמן אמ' לי הונא ר' מאיר או' אין כותבין וחכמים
או' כותבין אף ר' לא אמ' אלא משום דחושדין לבית
דין טועין אמ' רב דימי מנהרדעא הילכתא אין
חושדין לבית דין טועין ומאי שנא מדרבא דאמ'
רב אמ' רב נחמן אין חולצין אלא אם כן מכירין
ואין ממאנין אלא אם כן מכירין וכותבין גט
חליצה ומיאונין אע"פ שאין מכירין ורבא דידי'
חולצין אע"פ שאין מכירין וממאנין אע"פ שאין
מכירין ואין כותבין חליצה ומיאונין אלא אם כן
מכירין מאי בינייהו איכא בנייהו חוששין לבית
דין טועין מאי טעמ' בי דינא בתר בי דינא לא
דייקי בי דינא בתר עדים דייקי האב תולש
ומאכיל תולש אין מחובר לא



BAVA-BATRA 138a Pesaro 1511

כאן בצוח מעיקרא כאן בשותק ולבסוף צוח אמ' רב נחמן בר יצחק זיכה לו על ידי אחר ושתיק ולבסוף צוח באנו למחלוקת רבן שמעון בן גמליאל ורבנן דתניא הכות' נכסיו לאחר והיו בהן עבדי' ואמ' הלה אי איפשי בהן ואם היה דבן שני כהן הרי אלו אוכלין בתרומה רבן שמעון בן גמליאל אמ' כיון שאמ' הלה אי איפשי בהן כבר זכו בהן יורשין ותנא קמא אפילו עומד וצוח אמ' רבא ואיתימ' רבי יוחנן בצוח מעיקרו דכולי עלמ' לא פליגי דלא קני שתק' ולבסוף צוח דכולי עלמ' לא פליגי דקני כי פליגי שזיכה לו על ידי אחר ושתק ולבסוף צוח דתנא קמא סבר מדשתיק קננהו והאי דקא צווח מהדר הוא דקא מהדר ביה ורבן שמעון בן גמליאל סבר הוכיח סופו על תחלתו והאי דלא צוח עד השתא דסבר כי לא מטו לידי מאי אצוח תנו רבנן שכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לפלו' ושלש מאות לפלו' וארבע מאו' לפלו' אין אומרין כל הקוד' בשטר זוכה לפיכ' יצא עליו שטר חוב גובה מכולם אבל אמ' תנו מאתים זוז לפלו' ואחריו לפלו' ואחריו לפלו' אומרין כל הקודם בשטר זוכה לפיכך יצא עליו שטר חוב גובה מן האחרו' אין לו גוב' משלפניו אין לו גובה משלפני פניו תנו רבנן שכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לפלו' בני בכור כראוי לו נוטלן ונוטל את בכורתו אם אמ' בבכורתו ידו על העליונה רצה נוטלן רצה נוטל בכורתו ושכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לפלנית אשתי כראוי לה נוטלתן ונוטלת את כתובתה אם אמ' בכתוב' 
 

עמוד ב

 ידה על העליונה רצה נוטלתן רצה נוטלת כתובתה ושכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לפלו' בעל חובי כראו' לו נוטלן ונוטל את חובו ואם אמ' בחובו נוטלן בחובו משו' דאמ' כראוי לו נוטלן ונוטל את חובו או דילמ' כראוי לו בחובו קאמ' אמ' רב נחמן אמ' לי הונא הא מני ר' עקיבא היא דדאיק לישנא יתירא דתנן ולא את הבור ולא את הדות אף על פי שכתב לו עומקא ורומא צרי' ליקח לו דרך דברי ר' עקיבא וחכמים אומרים אין צריך ליקח לו דרך ומודה ר' עקיבא בזמן שאמ' לו חוץ מאלו שאינו צריך ליקח לו דרך אלמ' כיון דלא צריך וקאמ' לטפויי מילתא קאתי הכא נמי כיון דלא צריך וקאמ' לטפויי מילתא קא אתי תנו רבנן שכיב מרע שאמ' מנה יש לי אצל פלו' העדים כותבין אף על פי שאין מכירין לפיכך כשהוא גובה צריך להביא ראיה דברי ר' מאיר וחכמי' אומ' אין כותבין אלא אם כן מכירין לפיכ' כשהוא גובה אין צריך להביא ראיה אמ' רב נחמן אמ' לי הונא תנא ר' מאיר אומ' אין כותבין וחכמים אומרי' כותבין אף ר' מאיר לא אמ' אלא משום בית דין טועין אמ' רב דימי מנהרדע' הולכת' אין חוששין לבית דין טועין ומאי שנא מדרבא דאמ' רבא אין חולצין אלא אם כן מכירין ואין ממאנין אלא אם כן מכירין לפיכך כותבין גט חליצה וגט מיאון ואף על פי שאין מכירין מאי טעמ' חוששין לבית דין טועין בית דינא בתר בית דינא לא דייקי בי דינא בתר עדים דייקי מתני' האב תולש ומאכיל לכל מי שירצה ומי שהניח תלוש הרי הוא של יורשין גמ' תולש אין מחובר לא

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר