מתי צריך יהודי להעיד בערכאות?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
נידה טו ע"ב
בגמרא מובא הכלל המופיע בהרבה מקומות: "אין ספק מוציא מידי וודאי".
ב"בירור הלכה" למסכת בבא קמא (קיג,ב) מובא שהכלל "דינא דמלכותא דינא" נאמר דוקא בדברים שהם לתועלת המלך או לתועלת נכסיו, אולם דינים ששופטים בערכאות כפי שכתוב בספרי חוקותיהם - אין בהם משום דינא דמלכותא כיון שאם כן בטלת דיני ישראל, ואין לנו חובה לשמוע לדיניהם, לכן במקום שבתי המשפט מוציאים ממון על פי עדות של עד אחד – אסור ליהודי להעיד באותו בית משפט נגד יהודי אחר, שהרי עדות כזאת להוצאת ממון שלא כדין, על פי אחד ולא על פי שני עדים, ולפי דיני התורה זהו גזל.
עם זאת מובא שם בשם החתם סופר שיכול להיות מצב בו צריך יהודי להעיד בגלל הכלל האמור לעיל ש"אין ספק מוציא מידי וודאי": אם מדובר באדם חשוב, שאם לא יעיד יגרום הדבר לחילול השם, ובנוסף לכך אין וודאות שאותו בית משפט יסמוך על עדותו כשני עדים אזי הוא צריך להעיד, שכן האיסור להעיד במצב זה הוא ספק, כי ייתכן שאותו בית משפט לא יסמוך על עדותו בלבד אלא ידרוש שיעידו שני עדים, כפי דין התורה, ואילו חילול השם שייגרם אם לא יעיד הוא וודאי, ו"אין ספק ממון מוציא מידי וודאי חילול השם".
