כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קלה
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד, מתוך דפוס ראשון ומתוך קטע גניזה (מקוטע).
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]
BAVA-BATRA 130a Escorial G-I-3
ההוא דהוה קא שכיב אמרו ליה איתיתיה
למאן אמ' להו חזייא לכהנא אמ' רבא מאי ליחוש לה האמ' ר' חייא בר אבין אמ' ר'
יוחנן בעל שאמ' גרשתי נאמן אמ' ליה אביי והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמ' ר'
יוחנן בעל שאמ' גרשתי את אשתי אינו נאמן אמ' ליה ולאו מי שנינהו כאן למפרע
כאן להבא אמ' ליה אנן אשינויי ניקום וניסמוך אמ' ליה רבא לרב נתן בר אמי חוש
לה ההוא דהוה מחזיק לן דלית ליה אחיה ואמ' איהו בשעת מיתתו דלית ליה אחי'
אמ' רב יוסף מאי ליחוש לה חדא דמחזיק לן בגויה דלית ליה אחי' ועוד האמ' בשעת
מיתתו דלית ליה אחי' אמ' ליה הא איכא במדינת הים דידעי דאית ליה אחי' השתא
מיהא הא ליתנהו קמן לאו היינו דר' חנינא דאמ' ר' חנינא עידיה בצד [אסתן] ותאסר
אמ' אביי אם הקלו בשבויה משום דמנוולה נפשה לגבי שב(יה)[אי] נקל באשת איש אמ'
ליה רבא לרב נתן בר אמי חוש לה זה אחי אינו נאמן ואידך מאי קאמרי
אילימ' דקאמרי אחינו הוא אמאי יטול עמו בחלקו ותו לא אלא לאו דקאמרי לאו אחינו
הוא אימ' סופא נפלו לו נכסים ממקום אחר יירשו אחיו עמו לא צריכ' כדקאמרי אין
אנו יודעין אמ' רבא זאת אומרת מנה לי בידך והלה או' איני יודע פטור אביי (אמ')
לעולם
עמוד ב
חייב ושני הכא דכי מנה לאחר בידך דמי נפלו לו נכסים ממקום
אחר יירשו אחיו עמו בעי רבא שבח ששבחו נכסים מאליהן מהו בשבח
המגיע לכתפים לא תבעי לך דכי נפלו לו נכסים ממקום אחר דמי אלא כי תיבעי
לך בשבח שאינו מגיע לכתפים כגון דקלא וא?י?לם ארעא ומסקא שירטון כמי שנפלו
ממקום אחר דמי או לא תיקו מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה על ירכו
תנו רבנן איזהו דייתיקי דא תהא למיקם ולהיות אי זו הי מתנה זו שכתוב בה
מהיום ולאחר מיתה טעמ' דכת' בה מהיום ולאחר מיתה הוא דהויא מתנה מעכשו
לחוד לא הויא מתנה אמ' אביי הכי קאמ' איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב
מרע דלא קני אלא לאחר מיתה כל שכתו' בה מהיום ולאחר מיתה יתיב רבה
בר הונא באכסדרה דבי רב ויתיב וקאמ' משמיה דר' יוחנן שכיב מרע שאמ' כתבו
ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין
שטר לאחר מיתה אמ' להו ר' אלעז' יזדהרו בה אמ' רב שזבי ר' אלעז' אמרה ואמ'
להו ר' יוחנן יזדהרו בה אמ' רב נחמן בר יצחק כותיה דרב שזבי מסתברא אי
אמרת בשלמ' ר' אלעז' אמרה איצטריך דר' יוחנן לאסהודי עליה דר' אלעז' אלא
אי אמרת ר' יוחנן אמרה איצטריך דר' אלעז' לאסהודי עליה דר' יוחנן ועוד ת"ש
דר' אלעז' אמרה דשלח ליה רבין משמי' דר' אבהו הוו יודעין ששלח ר' אלעזר
לגולה משום רבינו שכיב מרע שאמ' כתבו ותנו מנה לפלוני (אין) ומת אין כותבי'
ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ר' יוחנן אמ'
תבדק מאי תבדק כי אתא רב דמי אמ' דייתיקי מבטלת דייתיקי שכיב מרע
שאמ' כתבו ותנו מנה לפלוני ומת רואין אם כמיפה את כחו כותבין ואם לאו
אין כותבין מיתיב ר' אבא בר ממל בריא שאמ' כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין
כותבין ונותנין הא שכיב מרע כותבין ונותנין הוא מותיב לה והוא מפרק לה במיפה
את כחו היכי דמי מיפה את כחו
BAVA-BATRA 135a Hamburg 165
ההוא דהוה קא שכיב אמרו ליה איתתיה למאן אמ' להו חזיא לכהנא
?(רבא)? אמ' רבא [רבה] למאי ניחוש לה הא'ר חייא בר אבא א'ר יוחנן בעל שאמ'
גרשתי את אשתי נאמן אמ' [ליה] אביי והא כי אתא רב יצחק בר יצחק בר יוסף א'ר
יוחנן בעל שאמ' גרשתי את אשתי אינו נאמן אמ' ליה לאו משנינן להי כאן למפרע
כאן להבא אמ' ליה ואשנוייא ניקום ונסמוך אמ' ליה רבא [רבה] לרב נתן בר אמי
זיל חוש לה ההוא דהוה מחזק לן דלית ליה אחי ואמ' בשעת מיתה דלית ליה אחי
אמ' רב יוסף מאי ליחוש לה חדא דמוחזק לן דלית ליה אחי ועוד האמ' בשעת מיתה
דלית ליה אחי אמ' ליה אביי הא איכא עדים במדינת הים דידעי דאית ליה אחי אמ'
ליה השתא מיהא ליתנהו קמן לאו הינו דר' חנינא דא'ר חנינא עדיה בצד אסתן
ותאסר אמ' ליה אביי אם הקלנו בשבויה (דמנולא נפשה לגבי שבאי) נקל באשת איש
אמ' ליה רבא לרב נתן בר אמי זיל חוש לה זה אחי אינו נאמן ויטול עמו בחלקו
ואינך מאי קאמרי אי דאמרי אין אחין הוא אמאי בחלקו ותו לא ואלא דקאמרי לאו
אחנא הוא אימא סופא נפלו ל(ה)[ו] נכסים ממקום אחר יירשו אחיו עמו לא צריכא
דקאמרי אין אנו יודעין אמ' רבה זאת אומרת מנה לי בידך והלה אומ' איני יודע
פטור אביי אמ'
עמוד ב
לעולם אימא לך חייב ושאני הכא דכמנה לאחר בידך דמי נפלו לו נכסים
ממקום אחר וכו' בעי רבה שבח ששבחו נכסים מאיליהן מהו המגיע לכתפים לא תיבעי
לך דכי נפלו לו נכסים ממקום אחר דמי כי תיבעי לך בשבח שאין מגיע לכתפים מאי
תיקו מתני' מי שמת ונמצאת דיאתיקי וכו' תנו רבנן דיאתיקי דא תהא למיקם
ולהיות מתנה כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה אלא מהיום ולאחר מיתה הוא דהויא
מתנה מעכשיו לא הויא מתנה אמ' אביי הכי קאמ' אי זו היא מתנת בריא שהיא
כמתנת שכיב מרע דלא קני אלא לאחר מיתה כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה יתיב
רבה בר רב הונא באכסדרה דבי רב ויתיב וקאמ' משמיה דר' יוחנן שכיב מרע שאמ'
כתבו ותנו מנה לפל' ומת אין כותבין ונותנין לו שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר
ואין שטר לאח' מיתה אמ' להו ר' אלעזר אזדהרו בה רב שזבי אמ' ר' אלעזר אמרה
ואמ' להו ר' יוחנן אזדהרו בה אמ' רב נחמן בר יצחק כותיה דרב שזבי מסתברא אי
אמרת בשלמ' ר' אלעזר אמר' הינו דאצטריך ר' יוחנן לאסהודי עליה דר' אלעזר
אלא אי אמרת ר' יוחנן אמרה אצטריך ר' אלעז' לאסהודי עליה דר' יוחנן ועוד תא
שמע דר' אלעזר אמרה דשלח רבין משמיה דר' אבהו הוו יודעין שכך שלח ר' אלעזר
לגולה משום רבינו שכיב מרע שאמ' כתבו ותנו מנה לפל' ומת אין כותבין שמא לא
גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ר' יוחנן אמ' תבדק מאי תבדק דכי
אתא רב דימי א'ר יוחנן דיאתיקי מבטלת דיאתיקי שכיב מרע שאמ' כתבו ותנו מנה
לפל' ומת רואין אם במיפה כחו כותבין ואם לאו אין כותבין מתיב ר' אבא בר ממ'
בריא שאמ' כתבו ותנו מנה לפל' ומת אין כותבין הא שכיב מרע נותנין הוא מותיב
לה והו' מפריק לה במיפה את כחו היכי דמי מיפה את כחו
BAVA-BATRA 135a Munich 95
ההו' דהוה קשכיב אמרו ליה איתתי' למאן א' להו חזי' לכהנ' רבא א' רבא מאי ניחוש לה הא"ר חיי' בר אב' א"ר יוחנן בעל שא' גרשתי את אשתי נאמן א"ל אביי והא
כי את' רב יצח' בר יוסף א"ר יוחנן בע' שא' גרשתי אי' נאמן אל' <...> שינוהי כאן למפרע כאן להבא א"ל אנן לשינוי' ליקו וליסמוך א"ל רבא לרב נתן בר אמי חוש לה
ההו' מוחזק לן דלית אחי אמ' רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דמוחזק לן דלית לי' ועו' הא' בשע' מית' דלית לי' אחי א"ל אביי האיכ' עדים במדינ' הים דידעי
דאית לי' אח' א"ל השת' מיהא הא ליתנהו קמן דלאו היינו דר' חנינ' דא"ר חנינ' עדים בצד אסתן ותאסר א"ל אם הקלו בשבוי' נקל באש' איש א"ל רבא לרב נתן
חוש לה זה אחי אינו נאמן אינהו מאי קאמרי אילימ' דקאמרי אחינו הו' אמאי יטול עמו בחלקו ותו לא ואל' דקא' אין אנו יודעי' א' רבא זא' אומר' האו' לחבירו
מנה לי בידך והלה או' איני יודע פטו' אביי א'
עמוד ב
לעול' אימ' לך חייב שאני הכ' דכי מנה לאחר בידך דמי מת יחזרו נכסי' בעי רבא שבח
שהשביחו נכסי מאיליהן מהו בשב' המגיע לכתפי' לא תיבעי לך דכי נפלו לו נכסי' ממקו' אחר דמי אל' כי תבעי לך בשב'
שאי' מגי' לכתפי' כגו' דיקלא ואלים וארע' מסק' שירטון מאי תיקו מי שמת והני' דיתיקי ת"ר
איזוהי' דיאתיקי כל שכת' בה דא תה' למיקם ולמיהוי איזוהי' מתנ' כל שכת' בה מהיו' ולאח' מית' אל' מעת' דכת' בה מהיו'
ולאח' מית' הו' דקאני הא מעכשיו לא קני א' אבי ה"ק איזו הי' מתנ' ברי' שהי' כמתנ' שכי' מרע דלא קאני אלא לאחר מיתה
כל שכת' בה מהיו' ולאח' מית' יתיב רב' בר רב הונ' באכסדר' דבי רב ויתי' וקא' משמי' דר' יוחנ' שכי' מרע שא' כתבו ותנו
מנה לפלו' ומת אין כותבי' ונותני' שמ' לא גמ' (לקנו') להקנו' אל' בשט' ואין שט' לאח' מית' א' להו ר' אלעז' אזדהרו ביה רב
שזבי א' ר' אלעז' אמר' וא' להו ר' יוחנ' אזדהרו בה א' להו רב נחמ' בר יצח' כותי' דרב שזבי מסתבר' אי אמר' בשל' ר' אלעז'
אמר' היינו דאצטרי' ר' יוחנ' לאסהודי עלי' דר' יוחנ' רבי' אל' אי אמר' ר' יצח' אמר' אצטרי' ר' אלעז' לאסהודי עלי' דר' יוחנ'
רבי' ועו' ת"ש דר' אלעז' דשלח רבין משמי' דר' אבהו היו יודעי' ששלח ר' אלעז' לגול' משו' רבינו ר' יהוד' הנשי' שכיב מרע
שא' כתבו ותנו מנ' לפלוני ומת אין כותבין ונותני' לא גמ' להקנותו אל' בשטר ואין שטר לאחר מית' ר' יוחנן א' תיבדק
מאי תבדק כי את' רב דימי א' דיאתיקי מבטל' דיאתיקי ושכי' מרע שא' כתבו ותנו מנ' לפלו' רואין אם במייפה כוחו
כותבין ואם לאו אין כותבין מתי' ר' אבא בר ממל ברי' שא' כתבו ותנו מנ' לפלו' ומת אין כותבי' ונותני' הא שכיב
מרע כותבי' ונותנין הו' מותי' לה והו' מפר' לה מיפ' כחו היכי דמי במיפ' כחו
BAVA-BATRA 135a Paris 1337
ההוא דהוה קא שכיב אמרו ליה איתתיה למאן אמ' להו חזיא לכהנא
רבה אמ' רבא מאי ליחוש ליה הא אמ' ר' חייא בר אבין אמ' ר' יוחנן בעל שאמ'
גירשתי את אשתי נאמן אמ' ליה אביי והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמ' ר' יוחנן
בעל שאמ' גירשתי אינו נאמן אמ' ליה ולאו מי שנינהי כאן למפרע כאן להבא
אמ' ליה אשינויי ליקו וליסמוך אמ' ליה רבא ולרב נתן בר אמי חוש לה
ההוא דהוה מוחזק לן דלית ליה אחי ואמ' בשעת מיתה דלית ליה אחי אמ'
רב יוסף מאן ליחוש לה חדא דמוחזק לן דלית ליה אחי ועוד האמ' בשעת
מיתה דלית ליה אמ' ליה אביי והא אמרו איכא עדים במדינת הים דידעי
דאית ליה השתא מיהת הא ליתנהו קמן לאו הינו דר' חנינה דאמ' ר' חנינה
עדיה בצד אסתן ותאסר אמ' ליה אביי אם הקלנו בשבויה דמנוולה נפשה
לגבי שבאי נקיל באשת איש אמ' ליה רבא לרב נתן בר אמי חוש לה זה
אחי אינו נאמן ואידך מאי קאמרי אי קאמרי אין אחין הוא אמאי נוטל
בחלקו ותו לא אלא דקאמרי לאו אחין הוא אימא סופא נפלו לו נכסים ממקום
אחר יירשו אחין עמו לא צריכא דקאמרי אין אנו יודעין ואמ' רבא זאת
אומרת מנה לי בידך והלה אומ' איני יודע פטור אביי אמ'
עמוד ב
בעלמא אימא
לך חייב ושאני הכא דכמנה לאחר בידך דמי נפלו לו נכסים ממקום אחר
יירשו אחיו עמו בעי רבא שבח ששבחו נכסי' מאילי' מהו בשבח המגיע
לכתפים לא תיבעי לך דכי נפלו לו נכסים ממקום אחר דמי כי תיבעי לך בשבח
שאינו מגיע לכתפים מאי [כגון דיקלא ואלים ארעא ומסקא שרטון מי אמרינן מצי אמרי ליה ברשותיה דהאיך שבוח או דילמ' מצי אמ' להו נכסי בידי הוו ?ק?אי וגו'] תיקו מי שמת ונמצאת דיאתיקי קשורה לו על ירכו ת"ר אי זה הוא דיאתיקי דא תהא למיקם ולהיות מתנה כל שכתוב בה
מהיום ולאחר מיתה אלא מהיום ולאחר מיתה הוא דהויא מתנה מעכשו לא הוי'
מתנה אמ' אביי הכי קאמ' אי זו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע דלא
קני אלא לאחר מיתה כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה יתיב רבה בר רב
הונא באכסדרה דבי רב ויתיב וקאמ' משמיה דר' יוחנן שכיב מרע שאמ' כתבו
ותנו מנה לפלו' ומת אין כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין
שטר לאחר מיתה אמ' להו ר' אלעזר איזדהרו בה רב שיזבי אמ' ר' אלעזר אמרה
ואמ' להו ר' יוחנן איזדהרו בה אמ' רב נחמן בר יצחק כותיה דרב שיזבי מסתבר'
אי אמרת בשלמא ר' אלעזר אמרה אצטריך דר' יוחנן לאסהודי עליה דר' אלעזר
אלא אי אמרת דר' יוחנן אמרה אצטריך דר' אלעזר לאסהודי עליה דר' יוחנן ועוד
תא שמע דר' אלעזר אמרה דשלח רבין משמיה דר' אבהו הוו יודעין ששלח ר'
אלעזר לגולה משום רבינו שכיב מרע שאמ' כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין
כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ור' יוחנן
אמ' תיבדק מאי תיבדק כי אתא רב דימי אמ' דיאתיקי מבטלת דיאתיקי שכיב
מרע שאמ' כתבו ותנו מנה לפלוני ומת רואין אם כמיפה את כחו כותבין ואם
לאו אין כותבין מתיב ר' אבא בר ממל בריא שאמ' כתבו ותנו מנה לפלו' ומת
אין כותבין ונותנין הא שכיב מרע כותבין ונותנין הוא מותיב לה והוא מפרק לה
במיפה את כחו היכי דמי מיפה את כחו
BAVA-BATRA 135a Vatican 115
ההוא דהוה שכיב
ואמרו ליה איתתיה למאן אמ' להו חדא לכהנא
רבה אמ' רבא למאי ניחוש לה הא"ר חייא בר אבא
אמ' ר' יוחנ' בעל שאמ' גירשתי את אשתי נאמן
א"ל רב אמי הא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמ' בעל
שאמ' גירשתי את אשתי אינו נאמן א"ל ולא
שנינהו כאן להבא כאן למפרע אנא אשינויי
ניקו ונסמך א"ל רבא לרב נתן בר אמי חוש לה
ההוא דהוה מחזק ליה בגויה דלית ליה אחי וא'
איהו בשעת מיתה דלית ליה אחי אמ' רב יוסף למאי
ניחוש לה חדא דהוה מוחזק לן בגויה דלית ליה אחי
ועוד האמ' בשעת מיתה דלית ליה אחי א"ל אביי
איכא עדים במדינת הים דידעי דאית ליה אחי
א"ל השתא מיהא ליתנהו לאו היינו דר' חנינא דא"ר
חנינא עדיה בצד אסתן ותאסר אמ' אביי אם הקלו
בשבוייה דמינהלה נפשיה גבי שבוי נקל באשת
איש א"ל לרב אמי חוש לה זה אחי נאמן
אינהו מאי קאמרי אינימא דקאמרי אחינו הוא
אמאי יטול עמו בחלקו ותו לא ואי דקאמרי לאו
אחינו הוא אימ' סיפא נפלו לו נכסים במקום אחר
ירשו אחיו עמו לא צריכא דקאמרי אין אנו יודעי'
אמ' רבא זאת אומרת מנה לי בידך והלב או' איני
יודע פטור אביי אמ'
עמוד ב
לעולם חייב ושאני הכא דבי
מנה ביד אחר דמי מתני ואם מת יחזרו
בעירבא בשבח ששכחו מאיליהן מהו בשבח המגי'
לכתיפים לא תיבעי לך רבי נפלו לו נכסים ממקום
אחר דמי אלא כי תיבעי לך בשבח שאינו מגיע
לכתיפים כגון דיקלא ואלים ארעא ומסקא שירטון
מאי תיקו מי שמת ונמצא דיתיקי תנו
רבנן איזהו דיתיקי דא תהא למיקם ולהיות מתנה
כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה (לא) הויא מתנה
אבל אי לא כתיב ביה מהיום ולאחר מיתה לא הויא
מתנה אמ' אביי הכי קאמ' איזהו מתנת בריא שהיא
כמתנת שכיב מרע כל שכתוב בו מהיום ולאחר
מיתה יתיב רבה בר רב הונא באכסנדרא דבי רב
ויתיב וקאמ' משמיה דר' יוחנ' שכיב מרע דאמ'
כתבו ותנו מנה לפלניט ומת אין כותבין ונותנין
שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר
לאחר מיתה אמ' להו ר' אלעז' איזדהרו בה רב שיז'
א"ר אלעז' אמרה א"ל ר' יוחנן איזדהרו בה אמ' רב
נחמן כותיה דרב שיזבי מסתברא בשלמא אם
אמרת ר' אלעז' אמרה איצטריך ר' יוחנ' לאסהודי
עליה דר' אלעז' אלא אי אמרת ר' יוחנ' אמרה איצט'
ר' אלעז' לאסהודי עליה דר' יוחנן ועוד תשמע דר'
אלעזר אמרה דשלח רבין משמיה דר' אבהו הוו
ידעין ששלח ר' אלעזר לגולה משום רבינו שכיב
מרע שאמ' כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין
ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין
שטר לאחר מיתה ור' יוחנן אמ' תיבדק מאי תיבדק
כי אתא רב דימי אמ' דייתיקי מבטלת דייתיקי שכיב
מרע שאמ' כתבו ותנו מנה לפלוני רואין אם כמייפ'
כחו כותבין ואם לאו אין כותבין מיתיב ר' אבא בר
ממל בריא שאמ' כתבו מנה לפלוני ומת אין כותבין
ינותנין הא שכיב מרע כותבין ונותנין הוא מותיב
לה והוא מפרק לה במייפה את כחו
(BAVA-BATRA 135a Pesaro (1511
ההוא דהוה קא שכיב אמרו ליה איתתיה למאן אמר להו חזיא לכהנא רבא אמר רבא מאי ניחוש ליה הא אמ' רב חייא בר אבא אמ' ר' יוחנן בעל שאמ' גרשתי את אשתי נאמן אמ' ליה אביי והא כי אתא ר' יצחק בר יוסף אמ' ר' יוחנן בעל שאמ' גרשתי את אשתי אינו נאמן אמ' ליה ולאו מי לא שנינהו כאן למפרע וכאן להבא ואשנויי ניקום ולסמוך אמ' ליה רבא לרב נתן בר אמי חש לה ההוא דהוה מחזק לן דלית ליה אחי ואמ' בשעת מיתה דלית לי' אחי אמ' רב יוסף מאי ליחוש לה חדא דמחזק לן דלית ליה אחין ועוד הא אמ' בשעת מיתה דלית ליה אמ' ליה אביי הא אמרי דאיכא עדים במדינת הים דידעי דאית ליה אחי השתא מיהת הא ליתנהו קמן לא הינו דר' חנינא דאמ' ר' חנינא עדיה בי צד אסתן ותאסר אמ' לי' אביי אם היקלנו אשבויה משום דמצוו לה נפשא לגבי שטיה נקל באשת איש אמ' ליה רבא לרב נתן בר אמי חוש לה זה אחי אינו נאמן ואידך מאי קא אמרי ואידך ואי קא אמרי אחנא הוא אמאי יטול עמו בחלקו ותו לא אלא דקא אמרי לאו אחין הוא אימ' סיפא נפלו נכסים ממקו' אחר ירשו אחיו עמו הא אמרי ליה לאו אחונא הוא לא צריכא דקא אמרי אין אנו יודעין אמ' רבא זאת אומרת מנא לי בידך והלה אומ' איני יודע פטור אביי אמ'
עמוד ב
בעלמא אימ' לך חייב ושאני הכא דבמנה לאחר בידך דאמי נפלו לו נכסים ממקום אחר ירשו אחיו עמו בעי רבא שבח ששבחו נכסים מאליהם מהו בשבח המגיע בכתפים לא תבעי לך דכי נפלו לו נכסים ממקום אחר דאמי כי תבעי לך בשבח שאינו מגיע בכתפים מאי תיקו מתני' מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה על יריכו הרי זו אינה כלום זוכה בה לאחר בין מן היורשין בין שאינן מן היורשין דבריו קיימין גמ' תנו רבנן אי זה הוא דיתקי דא תהא למיקם ולהיות מתנ' כל שכתוב בה מהיו' ולאחר מיתה אלא מהיום ולאחר מיתה הוא דהויא מתנה מעכשיו לא הויא מתנה אמ' אביי הכי קאמ' אי זו היא מתנת בריא שהו' כמתנת שכיב מרע דלא קני אלא לאחר מיתה כל שכתו' בה מהיום ולאחר מיתה יתיב רבה בר רב הונא באכסדרא דבי רב ויתיב וקאמ' משמ' דר' יוחנ' שכי' מרע שאמ' כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה אמ' להו ר' אלעזר איזדהרו בה רב שיזבי אמ' ר' אלעזר אמרה ואמ' להו ר' יוחנן איזדהרו בה איצטריך רבי יוחנ' לאסהודי עליה דר' אלעז' אמ' רב נחמן בר' יצחק כותיה דרב שיזבי מיסתברא אי אמרת בשלמ' ר' אלעזר אמרה איצטריך ר' יוחנן לאסהודי עליה דר' אליעזר אלא אי אמרת ר' יוחנן אמרה (איצטריך) אצטריך ר' אלעזר לאסהודי עליה דר' יוחנן ועוד תא שמע דר' אלעזר אמרה דשלח רבין משמא דר' אבהו הוו יודעין ששלח רבי אלעזר לגולה משום רבינו שכיב מרע שאמ' כתבו ותנו מנה לפלו' ומת אין כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ור' יוחנן אמ' תיבדק מאי תיבדק כי אתא רב דימי אמ' דייתיקי מבטלת דיותיקי שכיב מרע שאמ' כתבו ותנו מנה לפלו' ומת רואין אם במיפה את כוחו כותבין ואם לאו אין כותבין מיתיב ר' אבא בר ממל בריא שאמ' כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין ונותנין ה' שכיב מרע כותבין ונותנין הוא מותיב לה והוא מפריק לה במיפה את כחו היכי דמי מיפה את כחו
