כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קלד
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד, מתוך דפוס ראשון ומתוך קטע גניזה (מקוטע).
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]
BAVA-BATRA 130a Escorial G-I-3
אי אתה יכול להחזיר מה שמכרתי ומה שהקדשתי אי אתה יכול להחזיר
מה שהחזרתי אמ' הטיח עלי בן עוזיאל הטיח עלי בן עוזיאל מעיקרא
מאי סבר משום דבית חורון דתנו רבנן מעשה באחד בבית חורון שהיה
אביו מודה הנאה ממנו והיה משיא את בנו ואמ' לחבירו הרי חצר וסעודה
זו נתונה לך במתנה ואינן לפניך אלא על מנת שיבא אבא ויאכל עמנו בסעודה
אמ' לו אם שלי הן הרי הן מקודשות לשמים אמ' לו לא נתתי לך שלי על
מנת שתקדישם לשמים אמ' לו לא נתתי את שלך אלא על מנת שתהא
אתה ואביך אוכלים ושותים ומרצים זה לזה ויהא עון תלוי בראשי אמרו
חכמים כל מתנה שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה
תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהם ראויין שתשרה
שכינה עליהם כמשה רבי' ושלשים מהן ראויין שתעמד להן חמה כיהושע
בן נון עשרים מהם בינוניים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכלן רבן
יוחנן בן זכאי אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה ותלמוד
הלכות והגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים וקלים וחמורים וגזירות (קשות)
שוות תקופות וגימטריא ממשלות כובסין ממשלות שועלים ושיחת שדים ושיחת
דקלים ושיחת מלאכי השרת דבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה ודבר
קטון הויא דאביי ורבא לקיים מה שנ' להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכי
מאחר דקטון שבכלן הכי גדול שבכלן היכי אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה
שהיה יושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו נשרף מתני' האו' זה בני
זה בני נאמן למאי הלכת' אמ' רב יהודה אמ' שמואל ליורשו ולפטור
את אשתו מן הייבום פשיט'
עמוד ב
ליורשו פשיט' לפטור את אשתו מן הייבום צריכא ליה
הא נמי תנינא מי שאמ' בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לו אחים אינו נאמן התם
דלא מחזיק לן בגויה דאית ליה אחי הכא אע"ג דמחזיק לן בגויה דאית ליה אחי אמ' רב
יוסף אמ' רב יהודה אמ' שמואל מפני מה אמרו זה בני נאמן הואיל ובעל שאמ' גרשתי
את אשתי נאמן אמ' רב יוסף מריה דאברהם תלי' תניא בדלא תניא אלא אי אתמר
הכי אתמר אמ' רב יהודה אמ' שמואל מפני מה אמרו זה בני נאמן הואיל ובידו לגרשה
אמ' רב יוסף השתא דאמרת הואיל בעל שאמ' גרשתי את אשתי נאמן הואיל ובידו
לגרשה כי אתא רב יצחק בר יוסף אמ' ר' יוחנן בעל שאמ' גרשתי את אשתי אינו נאמן
מנפח רב ששת בידיה אזל ליה הואיל דרב יוסף איני והאמ' ר' חייא בר אבין אמ' ר'
יוחנן בעל שאמ' גרשתי נאמן לא קשיא כאן למפרע כאן להבא איבעי' להו אמ'
למפרע מהו להמוניה להכא מפלגינן דבורא או לא פליגי בה רב מרי ורב
זביד חד אמ' פלגינן וחד אמ' לא פלגינן והלכת' לא פלגינן מאי שנא מדרבא דאמ'
רבא איש פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להרגו להרגו ולא להרגה בתרי
גופיה פלגינן בחד גופה לא פלגינן
BAVA-BATRA 134a Hamburg 165
ואם לאו אי אתה יכול להוציא מה שהחזרתי אמ' הטיח עלי יונתן בן
עוזיאל הטיח עלי יונתן בן עזיאל מעיקרא מאי סבר משום מעשה דבית חורון דתנן
מעשה בבית חורון באחד שהיה אביו נדור הימנו הנאה והיה משיא את בנו ואמ'
לחברו הרי החצר והסעודה נתונין לך במתנה [והן לפניך] שיבא אבא ויאכל עמנו
בסעודה אמ' לו אם שלי הן הרי הן מוקדשין לשמים אמ' לו לא נתתי לך את שלי על
מנת שתקדישם לשמים אמ' לו לא נתתה לי את שלך אלא שתהא אתה ואביך אוכלין
ושותין ומרצין זה לזה ויהא העון תלוי בראשו אמרו חכמ' כל מתנה שאם הקדישה
אינה מקודשת אינה מתנה [כל מתנה שאינה שאם הקדישה תהא מוקדשת לא שמיה
מתנה] תנו רבנן שמנים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהם ראוים שתשרה
עליהם שכינה כמשה רבינו ושלשים ראויין שתעמד להם חמה כיהושע בן נון ועשרים
בינונים גדול שבהן יונתן בן עוזיאל וקטן שבהן רבן יוחנן בן זכאי אמרו עליו
על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה הלכות והגדות דקדוקי תורה
ודקדוקי סופרים קלות וחמורות וגזרה שוה תקופות וגימטריא ממשלות כובסין
וממשלות שועלין וסיחת דקלים וסיחת קנים וסיחת שידים וסיחת מלאכי השרת דבר
גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הוייה דאביי ורבא לקיים מה שנ'
להנחיל אהבי יש ואצרתי' אמלא ומאחר דקטן שבהן כך גדול שבהן כיצד אמרו עליו
על יונתן בן עזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף
מתני' האומ' זה בני וכו' למאי הילכ' אמ' רב יהודה אמ' שמואל ליורשו ולפטור
את אשתו מן היבום
עמוד ב
ליורשו פשיט' לפטור את אשתו מן היבום אצטריכא ליה הא נמי תנינא מי
שאמ' בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אין נאמן התם דלא מחזק לן דאית
ליה אחי אמ' רב יוסף אמ' רב יהודה אמ' שמואל מפני מה אמרו [האו?מ?ר] זה בני
נאמן לפי שאלו אמ' גרשתי את אשתי נאמן אמ' רב יוסף מריה דאברהם תלי תניא
בדלא תניא אלא אי איתמר הכי איתמר אמ' רב יוסף אמ' רב יהודה אמ' שמואל מפני
מה אמרו זה בני נאמן הואיל ובידו לגרשה אמ' רב יוסף השתא דאמרת אמרי' הואיל
בעל שאמ' גרשתי את אשתי נאמן הואיל ובידו לגרשה כי אתא רב יצחק בר יצחק א'ר
יוחנן בעל שאמ' גרשתי את אשתי אינו נאמן מנפח רב ששת בידיה [אמ'] (ו)אזיל
ליה הואיל דרב יוסף איני והאמ' רב חייא בר אבין א'ר יונחן בעל שאמ' גרשתי
[את אשתי] נאמן לא קשיא כאן למפרע וכאן להבא איבעיא להו למפרע מהו להימוניה
להבא מי ?פ?לגינן דיבורא או לא פליגי בה רב מרי ורב זביד חד אמ' פלגינן וחד
אמ' לא פלגינן ומאי שנא מדרבא דאמ' רבא איש פל' בא על אשתו הוא ואחר
מצטרפין להורגו אבל לא להורגה בתרי גופי פלגינן בחד גופא לא פלגינן
BAVA-BATRA 134a Munich 95
א' הטיח עליו יונת' בן עזי' הטי' עלי בן עוזיאל מעיקר' מאי סב' משו' מעשה
דבי' חורון דת"ר מעש' בבי' חורון שהיה אבי' מודר הנא' ממנו והיה משי' את בנו וא"ל חצ' זו סעוד' זו נתוני' לך במתנה ואינן לך אל' ע"מ שיבא אבי כאן ויאכל עמי בסעוד'
א"ל אם שלי הן הרי הן מקודשו' לשמי' א"ל לא נתתי לך את שלי על מנ' שתקדיש' לשמי' א"ל לא נתת לי את שלך אל' ע"מ שאת' ואבי' אוכלי' זה עם זה ומריבין זה עם
זה ויה' עון תלוי בצוארי מכא' אמרו חכמי' כל מתנ' שאם הקדיש' אינ' מקודש' אי' שמ' מתנה ת"ר שמני' תלמידי' היו לו להילל הזקל שלשי' מהן ראויין
שתשר' עליה' שכינ' כמש' רבי' שלשי' מהן ראויין שתעמ' להן חמ' כיהוש' בן נון עשרי' בינוניי' גדו' שבכולן יונת' בן עוזיאל קטן שבכול' רבן יוחנן בן זכאי אמרו עליו על
רבן יוחנ' בן זכאי שלא הניח מקר' ומשנ' תלמו' הלכו' והגדו' דקדוקי תור' דקדוקי סופרי' קלין וחמורי' גזירו' שוות תקופו' וגימטרי' משלו' כובסין משלו' שועלי' שיח'
שידי' שיחת דקלי' ושיח' מלאכי השר' דבר גדו' ודב' קטן דב' גדול מעש' מרכב' דב' קטן הוייא דאביי ורבא לקיים מה שנ' להנחיל אוהבי יש ואוצרו' וכו' וכי מאחר
שקטן שבכולן כך גדו' שבכול' על אח' כמ' וכמה אמרו עליו על יונת' בן עוזיאל בשע' שהיה יוש' ועוס' בתור' כל עוף שהיה פורח עליו מיד נשרף האו' זה בני
נאמן וכו' למאי הלכת' א' רב יהוד' א' שמו' ליורשו ולפטו' את אשתו מן היבום
עמוד ב
ליורשו פשיט' לפטו' את אש' מן היבו' אצטריכ' לי' הא נמי תנינ' דתניא
מי שא' בשע' מית' יש לי בני' נאמ' יש לי אחין אינו נאמן הת' דלא מוחזק לן בגוי' דאי ליה אחי אבל הכ' אע"ג דמוחז' לן בגוי' דאית לי' אחי (אינו) נאמ' א' רב יוסף א'
רב יהוד' א' שמו' מפני מה אמרו זה בני נאמן הואי' ובע' שא' גרשתי את אשתי נאמן א' רב יוסף מרי' דאברה' תאלי תני' בדלא תני' אל' אי אתמ' הכי איתמ' א' רב יהוד'
א' שמו' מפני מה אמרו זה בני נאמ' הואיל ובידו לגרש' א' רב יוסף השת' דאמר' בע' שא' גירשתי את אשתי נאמן הואיל ובידו לגרש' כדאת' רב יצח' בר יוסף א"ר
יוחנן בעל שא' גרשתי את אשתי אינו נאמ' הואי' ובידו לגרש' כי את' רב נחמ' מנפח רב שש' בידי' א' אזל הואיל הואיל דרב יוסף איני והא"ר חייא בר אבא א"ר
יוחנן בע' שא' גרשתי את אשתי נאמ' לא קשי' כאן למפרע כאן להב' איבעי' להו למפרע מהו להימוני' להבא מיפלגינ' דיבור' או לא פליגי בה רב מארי ורב זבי' חד
א' פלגינן וחד א' לא פלגינן ומאי שנ' מדרבא דא' רבא איש פלו' בא על אשתי הוא ואח' מצטרפי' להורגו ולא להורג' בתרי גופי פלגי' בחד גופ' לא פלגינן
BAVA-BATRA 134a Paris 1337
ואם אי אתה יכול להוציא מה שמכרתי
ומה שהקדשתי אי אתה יכול להוציא מה שהחזרתי אמ' הטיח עלי בן עוזיאל
[ו]שמאי מעיקרא מאי סבר משום מעשה דבית חורון דתנן מעשה בבית חורון
באחד שהיה אביו נדור הימנו הנאה והיה משיא את בנו ואמ' לחבירו הרי החצר
והסעודה נתונין לך במתנה ואינן לפניך עד שיבוא אבא ויאכל בסעודה אמ' לו
אם שלי הן ארי הן מוקדשין לשמים אמ' לו לא נתתי לך את שלי שתקדישם לשמי'
אמ' לו לא נתת לי את שלך אלא שתהא אתה ואביך אוכלין ושותין זה עם זה ומרצין
זה לזה ויהא עון תלוי בראשי אמרו חכמי' כל מתנה שאינה אם הקדישה אינה
מקודשת אינה מתנה ת"ר שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן
ראויין שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו שלשים מהן ראויין שתעמוד להן
חמה כיהושע בן נון ועשרים בינוניים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטון שבכולן
רבן יוחנן בן זכאי אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה
תלמוד הלכות הגדות דקדוקי תורה דקדוקי סופרים קלין וחמורין וגזירות שוו'
ותקופות וגימטריאות וממשלות כובסין וממשלות שועלין ושיחת שדים ושיח'
דקלין ושיחת מלאכי השרת ודבר גדול ודבר קטון דבר גדול מעשה מרכבה דבר
קטון הויה דאביי ורבא לקיים מה שנ' להנחיל אוהבי יש וגו' ומאחר דקטון שבכו'
הכי גדול שבכולן [על אחת כמה וכמה] היכי אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה
כל עוף שפורח עליו נשרף מתני' האומ' זה בני נאמן וכו' זה בני נאמן
למאי הלכתא אמ' רב יהוד' אמ' שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן
היבום
עמוד ב
ליורשו פשיטא לפטור את אשתו מן היבום אצטריכא ליה הא נמי תנינא
מי שאמ' בשעת מיתתו יש לי בנים [נאמן] יש לי אחים אינו נאמן התם דלא מוחזק לן
דאית לי' אחי הכא אע"ג דמוחזק לה דאית לי' אחי אמ' רב יוסף אמ' רב יהודה
אמ' שמואל מפני מה אמרו זה בני נאמן הואיל ובעל שאמ' גירשתי את אשתי
נאמן אמ' רב יוסף מאריה דאברהם תאלי תניא בדלא תניא אלא אי איתמר הכי
איתמר אמ' רב יהודה אמ' שמואל מפני מה [אמ'] זה בני נאמן הואיל ובידו לגרשה אמ'
רב יוסף השתא דאמרת אמרינן הואיל בעל שאמ' גרשתי את אשתי נאמן
הואיל ובידו לגרשה כי אתא רב יצחק בר יוסף אמ' ר' יוחנן בעל שאמ' גירשתי
את אשתי אינו נאמן מנפח רב ששת בידיה ואזל ליה הואיל דרב יוסף [איני] והא ר'
חייא בר אבין אמ' ר' יוחנן בעל שאמ' גרשתי את אשתי נאמן לא קשיא כאן
למפרע כאן להבא איבעיא להו אמ' למפרע מהו להימוניה להבא מי פלגי'
דיבורא או לא פליגי בה רב מרי ורב זביד חד אמ' פלגינן וחד אמ' לא פלגי' [איהו לא טעין אנן טענינן ליה] והלכ'
לא פלגי' דיבורא מאי שנא דרבא דאמ' רבא איש פלוני בא על אשתו הוא
ואחר מצטרפין להרגו ולא להרגה בתרי גופי פלגינן בחד גופא לא פלגינן
BAVA-BATRA 134a Vatican 115
ואם אי אתה יכול להחזיר מה שהקדשתי
ומכרתי אי אתה יכול להחזיר מה שהחזרתי אמא
הטיח עלי בן עוזיאל הטיח עלי בן עוזיאל מעיקר'
מאי סבר משום מעשה דבית חורון דתנו רבנן מעש'
בבית חורון באחד שהיה אביו מודר' הנאה ממנו'
והיה משיא את בנו אמ' לחבירו רוצה זו וסעודה
זאת נתונים לך במתנה ואינן לפניך אלא על מנת
שיבא אבי כאן ויאכל עמנו בסעודה אמ' לו אם
שלי הם הרי הם מוקדשים לשמים אמ' לו לא נתתי
לך את שלי על מנת שתקדישנו לשמים אמ' לו
לא נתת לי את שלך על מנת שאתה ואביך אוכלין
זה עם זה ושותין זה עם ומרצין זה לזה ויהיה עין
תלוי בצוארי מיכן אמרו חכמים כל מתנה שאם
הקדישה אינה מקודשת לא שמה מתנה תנו
רבנן שמונים תלמידים היו לו להילל הזקן שלשים
מהן ראויין שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו
ושתעמד להן חמה כיהושע עשרין מהן בינונייםגדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן
יוחנן בן זכאי אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא
הניח מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות דיקדוקי
תורה ודיקדוקי סופרים קלים וחמורים ונזירות
שוות תקופות וגימטריא ממשלות כובסים
וממשלות שועלים ושיחת שרים ושיחת דקליםושיחת מלאכי השרת דבר גדול ודבר מועט דבר
גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויי דאביי ורבא
לקיים מה שנ' להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא
וכי מאחר דקטן שבכולן כך גדול שבכולן על אחת
כמה וכמה אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה
שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד
נשרף האו' זה בני למאי הילכת' אמ' רב
יהוד' אמ' שמו' ליורשו ולפטור אשתו מן היבום
עמוד ב
ליורשו פשיט' לפטור אשתו איצטריכ' ליה הא
נמי תנינא מי שאמ' בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן
יש לי אחים אינו נאמן התם לא מוחז<..> ליה בגויה
דאית ליה בנים הכא אע"ג דאיתחזק ליה בגויה דאית
ליה אחי קמ"ל אמ' רב יהוד' אמ' שמו' מפני מה
אמרו זה בני נאמן הואיל ובעל שאמ' גירשתי את
אשתי נאמן אמ' רב יוסף מאריה דאברהם תלי תניא
כדלא תניא אלא איתמר הכי איתמר אמ' רב יהודה
אמ' שמו' מפני מה אמרו זה בני נאמן הואיל ובידו
לגרשה אמ' רב יוסף השתא דאמרת אמרינן הואיל
ובעל שאמ' גירשתי את אשתי נאמן הואיל ובידו
לגרשה כי אתא רב יצחק בר יוסף אמ' ר' יוחנ' בעל
שאמ' גירשתי את אשתי אינו נאמן מנפח רב
ששת בידיה ואמ' אזיל הואיל דרב יוסף איני והא"ר
חייא בר אבא א"ר יוחנן בעל שאמ' גירשתי את
אשתי נאמן לא קשיא הא למפרע הא להבא
איבעיא להו אמ' למפרע מהו להימוניה להכא מי
פלגינן דיבורא או לא פלגינן דיבורא רב מרי ורב
זביד חד אמ' פלגינן וחד אמ' לא פלגינן מאי שנא
מדרבא דאמ' רבא איש פלוני בא על אשתו הוא
ואחר מצטרפין להורגו ולא להורגה בתרי גופי
פלגינן בחד גופא לא פלגינן
(BAVA-BATRA 134a Pesaro (1511
אם לאו אי אתה יכול להוציא מה שהחזרתי אמר הטיח עלי בן עוזיאל הטיח עלי בן עוזיאל מעיקרא מאי סבר משום מעשה דבית חורון דתנן מעשה בבית חורון באח' שהיה אביו נדור הימנו הנאה והיה מסיח בנו ואמ' לחבירו הרי חצר וסעודה נתונין לך במתנה והן בפניך עד שיב' אבא ויאכל עמנו בסעודה אמר לו אם שלי הן הרי הן מוקדשין לשמים אמר לו לא נתתי לך את שלי שתקדישם לשמים אמ' לו לא נתת לי את שלך אלא שתהא אתה ואביך אוכלין ושותין ומרצין זה לזה ויה' עון תלוי בראשו אמרו חכמים כל מתנה שאם הקדישה אינה מוקדשת אינה מתנה תנו רבנן שמני' תלמידי' היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו שלשים מהן ראוים שתעמוד להן חמה כיהושע בן נון עשרים בנוניים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטון שבכולן רבן יוחנן בן זכאי אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה תלמוד הלכות והגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרי' וקלין וחמורין וגזרו' שוות ותקופות וגמטריא ומשלות כובסים ומשלות שועלים שיחת שדי' ושיחת דקלים ושיחת מלאכי שרת ודבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויא דאביי ורבא לקיים מה שנאמ' להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכי מאחר דקטן שבכולם כן גדול שבכולם עאכ"ו אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו נשרף מנתי' האומר זה בני נאמן זה אחי אינו נאמן יטול עמו בחלקו מת יחזרו נכסים למקומן נפלו לו נכסים ממקום אחר יירשו אחיו עמו גמ' זה בני נאמן למאי הילכתא אמר רב יהודה אמ' שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום
עמוד ב
ליורשו פשיטא לפטור את אשתו מן היבום איצטריכא ליה הא נמי תנינא מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחין אינו נאמן התם דלא מוחזק לן באח הכא אף על גב דמוחזק ליה באחי אמ' רב יוסף אמ' רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו זה בני נאמן הואיל ובעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן אמר רב יוסף מריה דאברהם תאלי תניא בדלא תניא אלא אי איתמר הכי איתמר אמ' רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו זה בני נאמן הואיל ובידו לגרשה אמר רב יוסף השתא דאמרת אמרי' הואיל בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן הואיל ובידו לגרשה כי אתא רב יצחק בר יוסף אמ' רבי יוחנן בעל שאמ' גרשתי את אשתי אינו נאמן מנפח רב ששת בידיה אזל ליה הואיל דרב יוסף והא אמר רבי חייא בר אבין אמ' רבי יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן לא קשיא כאן למפרע כאן להב' איבעיא להו אמר למפרע מהו להימוניה להבא מי פלגינן דבורא או לא פלגינן דיבורא רב מארי ורב זביד חד אמר פלגינן וחד אמר לא פלגינן מאי שנא מדרבא אמר רבא איש פלו' בא על אשתו הוא ואח' מצטרפן להורגו להורגו ולא להורגה בתרי גופי פלגינן בחד גופה לא פלגינן
