מתי "לא ראיתי" אינה ראיה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
נידה ז ע"ב
במשנה יש מחלוקת: רבי אליעזר אומר שיש ארבע נשים שדיין שעתן ואילו רבי יהושע אמר שהוא שמע שיש רק אחת. בגמרא מובא שאמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: "אתה לא שמעת, ואני שמעתי. אתה לא שמעת אלא אחת ואני שמעתי הרבה". כלומר: היעדר ראיה – אינה ראיה שאין ראיה.
זהו העיקרון בדרך כלל, אולם יכול להיות מצב שבו אדם הטוען שלא ראה משהו, דבריו נחשבים כעדות שאכן לא היה אותו דבר. כך נפסק להלכה בשולחן ערוך (חו"מ סימן כט,ג): שכאשר שני אנשים עמדו באותו מקום ואחד מהם אומר שהוא ראה משהו והשני אומר שלא ראה, מכיוון שכל מי שעמד באותו מקום בוודאי היה שם לב לאותו אירוע שעליו מעיד העד שטוען שראה, נחשב העד שטוען שלא ראה כמכחיש את העד השני וכאילו אומר לחבירו: לא ראית.
הגר"א בביאורו מציין שאת העיקרון הזה לומדים ממסכת כתובות, ומשם מוכח שאם ייתכן שעד אחד ראה ואחד לא ראה, כגון ששני העדים גרים באותה חצר ואחד מהם מעיד שהוא ראה שאישה פלונית התקדשה והשני טוען שלא ראה, מכיוון שייתכן שנעשו הקידושין בצינעה – באופן כזה העד שלא ראה אינו נחשב כמכחיש את חבירו, כי חל לגביו הכלל: "לא ראיתי – אינה ראיה". רק במצב בו מי שהיה במקום מן הסתם היה רואה את האירוע - אמירתו שלא ראה נחשבת כעדות שלא היה אירוע.
