לרוקן את הטומאה לגמרי

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

נידה ג ע"ב

נאמר בגמרא שיש הבדל בין כלי שיש בו מים ושרץ לבין כלי שיש בו פירות ושרץ. כאשר אדם שופך מים מתוך דלי אין צורך להפוך אותו לגמרי על פניו, כי המים זורמים החוצה גם בהטיה חלקית של הכלי, ולכן אם לאחר מכן נמצא שרץ מת בדלי יש לחשוש שאותו שרץ היה שם גם בזמן שהמים היו שם, אלא שאוגני הכלי עיכבו אותו מלצאת. לעומת זאת אם אדם שופך פירות מתוך כלי אז הוא צריך להפוך אותו על פניו כדי לשפוך את כל הפירות, ואילו באותו זמן היה שרץ בכלי, בוודאי גם הוא היה נשפך החוצה, לכן אם לאחר מכן נמצא שרץ בתוך הכלי כנראה שאותו שרץ הגיע לכלי רק לאחר שנשפכו ממנו הפירות והם לא נטמאו.
 
מכאן רואים שרק כאשר הופכים את הכלי על פניו לגמרי אז יש וודאות שהטומאה יוצאת ממנו, אולם אם רק מטים אותו הטיה חלקית אין וודאות כזאת. כיוצא בזה כותב הרמב"ם בהלכות דעות (ב,ב) שאדם שרוצה לתקן מידה רעה שיש בו צריך להתהפך לגמרי לכיוון השני, כדי שתיעקר המידה הרעה לגמרי מליבו:
 
"מי שהוא בעל חמה אומרים לו להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל, וילך בדרך זו זמן מרובה עד שיתעקר החמה מלבו, ואם היה גבה לב ינהיג עצמו בבזיון הרבה וישב למטה מן הכל וילבש בלויי סחבות המבזות את לובשיהם וכיוצא בדברים אלו עד שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית שהוא דרך הטובה".