סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

מודים אנחנו לך / רפי זברגר

תמיד לה ע"א
  

הקדמה

ממשיכים בתיאור הר הבית וחלקיו. היום נלמד משנה ג' בפרק ב' המתארת את החלקים מפנים חומות הר הבית, אשר תואר במשנה א'. 
 

הנושא

לפנים ממנו, סורג גבוה עשרה טפחים.
''החומה'' הפנימית לחומות הר הבית היה ה''סורג'' שהיא מחיצה בגובה עשרה טפחים. יש מחלוקת האם הקיפה לגמרי את כל העזרה, או שמא הייתה רק מחיצה במזרח העזרה
ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון.

לאחר כיבוש ירושלים ע''י היוונים, הם ביטאו את כיבושם ע''י פתיחת שלוש עשרה פרצות בסורג, כנגד מספר שבטי ישראל (יוסף חולק לאפרים ומנשה). 
חזרו וגדרום, וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות.
כאשר החשמונאים כבשו ירושלים מחדש, הם גידרו את הפרצות שפרצו היוונים, והפכו אותם למקום קידה והשתויה, כדי להודות לקדוש ברוך הוא על הנס הגדול שאירע להם. המשנה ממשיכה בתיאור מה שהיה לפני מהסורג.
לפנים ממנו, החיל עשר אמות.
גבול נוסף מסביב לכל העזרה נקרא חיל, אשר רוחבו עשר אמות. החיל בעצם הקיף את כל העזרה מארבע רוחותיו, והיווה מדרגת קודש נוספת בעשר קדושות המתוארות במסכת שקלים פרק א'. עד החיל מותר לשאינם יהודים להיכנס, משם ואילך נאסרה אליהם הכניסה. 
ושתים עשרה מעלות היו שם. רום המעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה.
היו שתים עשרה מדרגות אשר עלו לעזרת נשים, כאשר גובה כל מדרגה חצי אמה וכן רוחבה. כך שמבחינת הפרשי גובה, עזרת נשים הייתה גבוהה שש אמות מהר הבית והחיל לפניה. 
בעקבות תיאור גובה המדרגות, עוברת המשנה למספר "כללי בנייה" שהיו בבית המקדש. 
1. כל המעלות שהיו שם: רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה, חוץ משל אולם.
כל המדרגות שהיו בבית המקדש היו באותן מידות כמו מדרגות שעלו לעזרת נשים: גובה חצי אמות ורוחב חצי אמה. יוצא מן הכלל: מדרגות שעלו לאולם, שם רוחב המדרגה היה אמה (גובה היה זהה: חצי אמה).
2. כל הפתחים והשערים שהיו שם: גבהן עשרים אמה, ורחבן עשר אמות, חוץ משל אולם.
כל הפתחים והשערים ''החשובים'' (לא פשפשים ועוד) שהיו במקדש היו בגובה של עשרים אמות ורוחב עשר, מלבד פתח האולם שהיה כפול בממדיו: גובה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה.
3. כל הפתחים שהיו שם, היו להן דלתות, חוץ משל אולם.
בנוסף, לכל הפתחים החשובים היו דלתות, מלבד האולם, שם הייתה רק פרוכת ללא דלת. 
4. כל השערים שהיו שם, היו להן שקופות, חוץ משער טדי, שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על גב זו.
בנושא שערים: לכולם היו שתי מזוזות ועליהן היה משקוף, מלבד שער טדי בצפון הר הבית אשר הוזכר לעיל, וצורתו הייתה כמו האות V הפוכה, כך ששני המשקופים היו מחוברים זה לזה ללא משקוף. 
5. כל השערים שהיו שם, נשתנו להיות של זהב, חוץ משער ניקנור.
את כל השערים שהיו בבית המקדש, אשר היו מצופות נחושת, ציפו בשלב מאוחר יותר בזהב, חוץ משערי ניקנור שהיו בדרום הר הבית, אשר נשארו במצבם המקורי. המשנה מביאה שתי סיבות לכך:
a. מפני שנעשה בהן נס – ידוע סיפור של שערים אלו שהביא ניקנור, אחת מהן נפלה לים ונפלטה בחזרה בהגיעו לחוף הים. כדי שנזכור את הניסים הללו השאירו את השערים במצבם המקורי
b. ויש אומרים, מפני שנחשתן מצהיב -
הסיבה השנייה כיוון שלא היה צורך לצפות אותם בזהב, כיוון שהנחושת שלהם נראתה כמו זהב אמיתי. 
 

מהו המסר

המשנה טרחה לספר לנו כי לאחר כיבוש ירושלים ובית המקדש ע''י החשמונאים, גדרו את הפרצות שעשו היוונים בסורג אשר היה בהר הבית, והפכו את המקומות הללו למקום תודה והשתחוויה לקדוש ברוך הוא, על כל הטוב שעשה עימם בניצחונם במלחמה, כך שכל העובר על אחד מהפרצות הללו עמד, השתחווה והודה על הניסים הגדולים.
המסר מכאן הוא ברור ויסודי מאוד: הכרת הטוב. זהו מסר כל כך בסיסי ביהדות, אשר בעצם מביא אותנו לאמונה גדולה בריבונו של עולם, אשר ברא את כל העולם, יצר אותנו ואנו חייבים להודות לו על כך השכם והערב.
ואמנם, בשלושת הברכות האחרונות של שמונה עשרה, המכונות ''ברכות הודאה'' אנו מודים לקדוש ברוך על ניסים שבכל יום נעשים לנו, על נפלאות וטובות שאנו חשים בכל עת: ערב ובקר וצהריים. רחמיו של הקדוש ברוך אינם כלים (נגמרים), וחסדיו לא תמו (נשלמו). מודים אנחנו לך!


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר