סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

כתבי יד ודפוס ראשון, בבא בתרא דף קלא

 
בעמוד זה מוצג נוסח הדף מתוך 5 כתבי יד, מתוך דפוס ראשון ומתוך קטע גניזה (מקוטע).
כל ההעתקות נעשו במקצועיות והוגו שוב, רובם פעמיים.
ההעתקות מופיעות כאן באדיבות תקליטור 'עדי נוסח' של המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן.
בתקליטור מופיעים נוסף להעתקות כתבי היד של כל הש"ס גם צילומים באיכות גבוהה של קטעי הגניזה.
לכל אלו נלווה הממשק המוכר של 'פרוייקט השו"ת' כצורתו (ברשיון מפרוייקט השו"ת) על יכולות החיפוש שלו.
לפרטים אודות התקליטור: 050-4130103, [email protected]



BAVA-BATRA 130a Escorial G-I-3

ומגמר
נמי לא תגמרו מיניה מקרע לא תקרעוה דאי הואי אנא אמינא לכו טעמ' ומיגמר לא
תגמרו דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות בעי רבא בבריא היאך כי קאמ' ר' יוחנן בן ברוקה
בשכיב מרע דבר אורותי הוא אבל בבריא לא או דילמא אפי' בבריא נמי אמ' ליה רב
משרשיא לרבא ת"ש דאמ' ליה ר' נתן לר' שניתם ושנתכם כר' יוחנן בן ברוקה
דתנן לא כתב לה בנין דיכרין דיהוון ליכי מיני אינון ירתון כסף כתובתיך יתר על
חולקהון דעם אחוהון חייב שהוא תנאי ב"ד אמ' ליה ר' יסבון תנן ואמ' ר' ילדות היתה בי
והעזתי פעם בנתן הבבלי אלא דקיימ' לן כתובת בנין דיכרין לא טרפא ממשעבדי ואי
סלק' דעת' יסבון תנן אמאי לא טרפא ממשעבדי אלא ש"מ ירתון תנן מאן שמעת
ליה דאמ' כי האי סברא ר' יוחנן בן ברוקה וש"מ אפי' בברא נמי אמ' ליה רב פפא לאביי
בין למאן דאמ' יסבון תנן בין למאן דאמ' ירתון תנן והא אין אדם מקנה דבר שלא בא
לעולם ואפי' לר' מאיר דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הני מילי בדבר שישנו
בעולם בדבר שאינו בעולם לא אלא תנאי ב"ד שני אמ' ליה הא מדקא מפיק לה
תנא בלשון ירתון הדר אמ' אביי לאו מילת' הוא דתנן לא כתב לה בנן נוקבן דיהוון ליכי
מינאי אינן יתבון בביתי ומתזנן מנכסיי עד דתנסבן לגוברין חייב שהוא תנאי ב"ד
הוה ליה לזה במתנה ולזה בירושה וכלל זה במתנה ולזה בירושה אפי' רבנן מודו
אמ' ליה רב ניחומי בר מניומי ואית דאמרי רב חנניא בר מניומי לאביי

עמוד ב

ממאי דבחד
בית דינא איתקון ודילמא בתרי בית דינא איתקון לא סלק' דעת' דקתני רישא זה
מדרש דרש ר' אלעז' בן עזריה לחכמים בכרם ביבנה הבנים יירשו והבנות נזונות
מה הבנים אין יורשין אלא לאחר מיתת אביהן אף הבנות אינן נזונות אלא לאחר
מיתת אביהן אי אמרת בשלמא בחד בי דינא איתקון היינו דיילפינן תקנתא מתקנת'
אלא אי אמרת בתרי בי דינא איתקון היכי ילפינן תקנתא מתקנת' ממאי דילמ' לעולם
אימ' לך בתרי בי דינא איתקון ובי דינא בתרא תקון כבי דינא קמא כי היכי דלא
תפלוג תקנת' אתקנת' אמ' רב יהודה אמ' שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה
אלא אפטרופיא פשיט' בנו גדול לא עשאו אלא אפטרופא בנו קטן מאי אמ' רב
חנילאי בר אידי אמ' שמואל אפי' קטן המוטל בעריסה פשיט' בנו ואחר לאחר
במתנה ובנו אפוטרופוס [אשתו ואחר לאחר במתנה ואשתו אפוטרופיא] אשתו ארוסה ואשתו גרושה במתנה איבעי' להו בת אצל
הבנים ואשה אצל האחים ואשה אצל בני הבעל מהו אמ' רבינא משמיה [דרבא] בכלהו לא
קנו לבר מאשתו ארוסה ואשתו גרושה ורב עוירא משמיה דרבא אמ' בכל הוקנו
לבר מאשה אצל האחים ואשה אצל בני הבעל



BAVA-BATRA 131a Hamburg 165

מגמר נמי לא תגמרון מיניה דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות בעי רבא
בבריא היאך כי קא'ר יוחנן בן ברוקה בשכיב מרע דבר אורותי הוא אבל בבריא לא
או דיל' לא שנא אמ' ליה רב משרשיא לרבא תא שמע דא'ר נתן לר' שניתם משנתכם
כר' יוחנן בר ברוקה לא כתב לה בנין דכרין דיהון ליכי מנאי אינון ירתין כסף
כתובתיך יתר על חולקהון דעם אחיהון חייב שהוא תנאי בית דין ואמ' ליה ר'
יסבון תנן וא'ר ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי אלא דקימא לן כתובת
בנין דכרין לא טרפא ממשעבדי [ואי ס'ד יסבון היא אמאי לא טרפא ממשעבדי] אלא
שמע מינה ירתון תנן מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא ר' יוחנן בן ברוקא ושמע
מינה אפלו בבריא נמי אמ' שמע מינה אמ' ליה רב פפא לאביי בין למאן דאמ'
ירתון ובין למאן דאמ' יסבון הא אין אדם מקנה לחברו דבר שלא בא לעולם ואפלו
לר' מאיר דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא לעולם לדבר שישנו בעולם אבל לדבר שאינו
בא לעולם לא אלא תנאי בית דין שאני הכא נמי תנאי בית דין שאני אמ' ליה משום
דקא מפיק לה בלשון ירתון הדר אמ' אביי לאו מלתא היא דאמרי דתנן בנן נוקבן
דיהויין ליכי מינאי יהויין יתבן בביתי ומתזנן מנכסאי עד ד[ת]לקחן לגוברין
חייב שהוא תנאי בית דין היה לזה במתנה ולזה בירושה אפלו רבנן מודו אמ' ליה
רב חנניה בר מניומי לאביי

עמוד ב

ממאי דבחד בי דינא אתקון ודילמ' בתרי בי דיני אתקון לא סל' דע'
דקתני רישא זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה בכרם ביבנה הבנים יירשו והבנות
יזונו מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהן אף הבנות לא יזונו אלא
לאחר מיתת אביהן אי אמרת בשל' בחד בי דינא אתקון הינו דילפינן תקנתא מתקנתא
אלא אי אמרת בתרי בי דיני איתקון היכי ילפינן תקנתא מהאי תקנתא ודיל' לעולם
אימא לך בתרי בי דיני אתקון ובי דינא בתרא תקין כבי דינא קמא כי היכי דלא
תפלג תקנתא אתקנתא אמ' רב יהודה אמ' שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה
אלא אפוטרופיא פשיטא בנו גדול לא עשאו אלא אפוטרופוס בנו קטן מאי אמ' רב
חנילאי אמ' שמואל אפלו קטן המוטל בעריסה פשיטא בנו ואחר לאחר במתנה ובנו
אפוטרופוס אשתו ואחר לאחר במתנה ואשתו אפוטרופיא אשתו ארוסה ואשתו גרושה
דברי הכל קנו איבעיא להו אשה אצל האחין ואשה אצל בני הבעל מהו אמ' רבינא
משמא דרבא בכולהו לא קני לבר מאשתו ארוסה גרושה ורב עוירא משמיה דרבא אמ'
בכולהו קנו לבר מאשה אצל הבנים ואשה אצל בני הבעל



BAVA-BATRA 131a Munich 95

מגמ' לא תגמרו' מיני' שאין לדיין אל' מה שעיניו רואו' בע' רבא בברי' היאך
כי קא"ר יוחנן בן ברוק' בשכי' מרע דבר אוריתי הו' אבל ברי' לא או דילמ' לא שנ' א"ל רב משרשי' לרבא ת"ש דא"ר נתן לר' שנית' משנתכ'
כר' יוחנ' בן ברוק' דתנ' לא כת' לה בנין דכרי' דיהוו ליכ' מינאי אינון ירתין כסף כתובתיך יתר על חולקיהון דעם אחוהון חייב מפני
שהו' תנאי ב"ד א"ל יסבון תנן וא"ר ילדו' הייית' בי והעזתי פניי בנתן הבבלי א"ל הא דקיימ' לן כתוב' בנין דכרי' לא טרפ' ממשעבדי
ואי ס"ד יסבון תנן אמאי לא טרפא ממשעב' אל' לאו ש"מ ירתו' תנן מאן שמע' לי' דאית לי' האי סבר' ר' יוחנן בן ברוק' הי' וש"מ
אפי' בברי' קא' א"ל רב פפ' לאביי בין למ"ד ירתון בין למ"ד יסבון הא אין אד' מקנ' דב' שלא בא לעול' ואפי' לר' מאי' דא' אד' מקנה
דב' שלא בר לעול' ה"מ לדב' שישנו בעול' אבל דבר שאינו בעול' לא אל' מאי אית לך למימ' תנאי ב"ד שאני הכ' נמי תנאי ב"ד שאני
א"ל מדקמפיק ליה תנא בלשו' ירתון הדר א' אביי מילת' הי' דאמרי דתנן לא כת' לה בנ(י)ן נוקבן דיהויין ליכי מינאי אינון יתבן
בביתי ומתזנן מנכסיי עד תתלקחן לגוברין חייב מפני שהו' תנאי ב"ד הוה לזה בירוש' ולזה במתנ' וכל לזה בירוש' ולזה במתנה
אפי' רבנן מודו א"ל רב נחמן בר משמי לאביי ואיכ' דא' א"ר חנינ' בר משמי לאביי

עמוד ב

ממאי דבחד בי דינ' דילמ' בתרי בי' דינ' אתקין
לא ס"ד דתנן זו מדרש דרש ר' אלעז' בן עזרי' בכרם לפני חכמ' ביבנ' הבני' ירשו והבנו' יזונו מה הבני' אין יורשי' אל' לאח' מית' אביה'
אף הבנו' אין נזונו' אל' לאח' מית' אביה' אי אמר' בשל' בחד בי דינ' איתקון היינו דילפי' תקנת' מתקנת' אל' אי אמר' מתרי בי () דינ'
איתקון היכי ילפי תקנת' מתקנת' מאי קושי' דילמ' לעול' אימ' לך בתרי בי דיני איתקון ובי דינ' קמ' תקין בבי' דינ' בתר' [כי] היכי דלא
תיקשי תקנת' אתקנת' א' רב יהוד' א' שמו' הכות' כל נכסיו לאשתו לא עשא' אל' אפוטרופי' פשיט' בנו גדול לא
עשאו אל' אפוטרופי' בנו קט' מאי א' רב חנילאי בר אידי א' שמו' אפי' קטן המוטל בעריס' פשיט' בנו ואחר במתנ' ובנו משום
אפוטרופ' אשתו ואחר במתנ' ואשתו ארוס' ואשתו גרוש' במתנה איבעי' להו בת אצל הבנין ואש' אצ' האחין ואשה
אצל בני הבע' מאי א' רבינ' משמי' דרבא לא קנו לבד מאשתו ארוס' ואשתו גרוש' רב עויר' משמי' דרב' א' כולהו קנו לבד מאש'
אצל הבני' ואש' אצל בני הבעל



BAVA-BATRA 131a Paris 1337

ומיגמר לא תיגמ'
מיניה דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות בעי רבא בבריא היאך כי קאמ' ר' יוחנן
בן ברוקה בשכיב מרע דבר אורותי הוא אבל בבריא לא או דלמא אפי' בבריא נמי
אמ' ליה רב משרשיה לרבא ת"ש דאמ' ליה ר' נתן לר' שניתם משנתכם כר' יוחנן בן
ברוקה דתנן לא כתב לה בנן דיכרין דיהון ליכי מיני אינון יירתון כסף כתובתיך
יתר על חולקהון דעם אחוהון חייב שהוא תנאי ב"ד ואמ' ליה [ר'] יסבון תנן ואמ' ר'
ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי אלא דקימא לן דכתובת בנין דיכרין לא
טרפינן ממשעבדי ואי ס"ד יסבון תנן אמאי לא טרפי ממשעבדי אלא ש"מ יירתון
תנן [ש"מ] מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא ר' יוחנן בן ברוקה ש"מ אפי' בבריא [ש"מ] אמ'
ליה לרב פפא לאביי בין למאן דאמ' יירתון ובין למאן דאמ' יסבון הא אין אדם מקנה
דבר שלא בא לעולם ואפי' לר' מאיר דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הני
מילי לדבר שישנו בעולם אבל דבר שאינו בעולם לא אלא תנאי בית דין שאני הכא
נמי תנאי בית דין שאני אלא אמ' [ליה] אביי משום דקא מפיק לה בלשון יירתון הדר אמ'
אביי לאו מילתא היא [דאמרי] דתנן כתב לה בנן נוקבן דיהויין ליכי מיני יהויין יתבן בביתי
ויתזנן מנכסאי עד דיתלקחן לגוברין חייב שהוא תנאי בית דין הוה לזה במתנה
ולזה בירושה וכל לזה בירושה ולזה במתנה אפי' רבנן מודו אמ' ליה רב נחומי [בר מניומי] ואי'
דאמ' רב חנניה בר מניומי לאביי

עמוד ב

ממאי דבחד בי דינא איתקון דלמא בתרי בי
דיני איתקון לא ס"ד דקתני רישא זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה לפני חכ' בכרם
ביבנה הבנים יירשו והבנות ניזונות מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהן
אף הבנות לא יזונו אלא לאחר מיתת אביהן אי אמרת בשלמא בחד בי דינא איתקו'
הינו דילפי' תקנה מתקנה אלא אי אמרת בתרי בי דיני איתקון היכי ילפי' תקנה
מתקנה ממאי דלמא לעולם אימא לך בתרי בי דיני איתקון ובי דינא בתר' תקון
בבי דינא קמא כי היכי דלא תיפלוג תקנתא אתקנתא אמ' רב יהודה אמ'
שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפטרופא פשיטא בנו גדול
לא עשאו אלא אפטרופא בנו קטן מאי איתמר אמ' רב חנילאי בר אידי אמ'
שמואל אפי' קטן המוטל בעריסה פשיטא בנו ואחר לאחר במתנה ובנו אפטרו?'?
אשתו ואחר לאחר במתנה ואשתו אפטרופיא אשתו ארוסה ואשתו גרוש<..>
דברי הכל קנו איבעיא להו בת אצל הבנים ואשה אצל אחין ואשה אצל
בני הבעל מהו אמ' רבינא משמיה דרבא בכולהי לא קני לבר מאשתו ארוסה
ואשתו גרושה ורב עוירא משמיה דרבא אמ' בכולהו קני לבר מאשה אצל
הבנים ואשה אצל בני הבעל



BAVA-BATRA 131a Vatican 115

מיגמר
לא תיגמרו מיניה דאין לו לדיין אלא מה שעיניו
רואות בעי רבא בבריא היאך כי קא"ר יוחנן בשכיב
מרע דבר אודותי הוא אבל בריא לא או דילמא לא
שנא א"ל רב משרשיא לרבא ת"ש דא"ל ר' יונתן לר'
שניתם משנתיכם הלכה כר' יוחנן בן ברוקה דתנן לא
כתב לה בנין דיכרין דהויין ליכי מינאי אינה ירתין
כסף כתובתך יתר על חולקהון דעם אחוהון חייב
מפני שהוא תנאי בית דין א"ל ר' יסבון תנן וא"ר
ילדות היה בי והעזתי פני בנתן הבבלי דקיימא לן
כתובת בנין דיכרין לא טרפא ממשעבדי ואי סל'
דע' יסבון תנן אמאי לא טרפא ממשעבדי אלא
ש"מ ירתין תנן מאן שמעת ליה דאמ' מהאי סברא
ר' יוחנ' בן ברוקה היא וש"מ אפילו בבריא אמ' א"ל
רב פפא לאביי בין למאן דאמ' יסבון בין למאן דא'
ירתון הא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם
ואפילו לר' מאיר דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא
לעולם הני מילי לדבר שישנו בעולם אבל לדבר
שאינו בעולם לא אלא מאי אית לך למימר תנאי
בית דין שאני הכא נמי תנאי בית דין שאני א"ל הא
משום הא משום דקמפיק ליה תנא בלשון ירתון
הדר אמ' אביי לא מילתא היא דאמרי דתנן לא
כתב לה בנן נוקבן דהויין ליכי מינאי אינון יתבין
בביתי ומיתזבן מנכסי עד דתילקחו לגוברין חייב
מפני שהוא תנאי בית דין הוה לזה בירושה ולזה
במתנה וכל לזה בירושה ולזה במתנה אפילו רבנן
מודו סימן בהך א"ל רב נחמן בר מניומי לאביי

עמוד ב

ממאי דבחד דינא איתקון דילמא בתרי דינא איתקון
לא סל' דע' דתנן זה מדרש דרש ר' עקיבא אלעזר
בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה הבנים ירשו
והבנות יזונו מהבנים אינן יורשין אלא לאחר
מיתת אביהן אף הבנות אינן ניזונות אלא לאחר
אביהן אי אמרת בשלמ' דבחד דינא איתקון היינו
דילפינן תקנתא מתקנתא אלא אי אמרת בתרי בית
דיני איתקון היכי ילפינן תקנתא מתקנתא ומאי
קושיא דילמ' לעולם אימ' לך דבתרי בתי דינא איתקון
ובי דינא בתרא תקון כבי דינא קמא כי היכי דלא
תיקוש תקנתא לתקנתא אמ' רב יהוד' אמ' שמו'
הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפטרופ'
פשיט' בנו גדול לא עשאו אלא אפירופא בנו
קטן מאי אמ' רב חניאל בר אידי אמ' שמו' אפילו
קטן המוטל בעריסה פשיט' בנו ואחר אחר
משום מתנה ובנו משום אפיטרופא אשתו ואחר
משום מתנה ואשתו משום אפיטרופא אשתו
ובנו אשתו משום מתנה ובני משום מתנה אשתו
גרושה ואשתו ארוסה משום מתנה איבעיא להו
בת אצל הבנים ואשה אצל האחין ואשה אצל בני
הבעל מהו אמ' רבינא משמיה דרבא כולהו לא קנו
לבר מאשתו ארוסה ואשתו גרושה ורב עוירא
משמיה דרבא אמ' כולהו קנו לבר מאשה אצל
האחין ואשה אצל בני הבעל



(BAVA-BATRA 131a Pesaro (1511

מגמר נמי לא תגמרו מיניה דאין לדין אלא מה שעיניו רואות בעי רבא בבריא היאך כי קאמר רבי יוחנן בן ברוקא בשכיב מרע אבל בבריא לא או דילמא אפילו בבריא נמי אמר ליה רב משרשיא לרבא תא שמע דאמר ליה רבי נתן לרבי שניתם משנתכם כרבי יוחנן בן ברוקא לא כתב לה בנין דיכרין דייהון ליכי מינאי אינון ירתין כסף כתובתיך יותר על חולקהון דעם אחיהון חייב שתנאי בית דין הוא ואמ' ליה רבי יסבון תנן ואמ' רבי ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי אלא דקימא לן בנין דכרין לא טרפא ממשעבדי אי סלק' דע' יסבון תנן אמאי לא טרפא ממשעבדי אלא שמע מינה ירתון תנן מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא ר' יוחנן בן ברוקא ושמ' מינה אפי' בבריא אמ' ליה רב פפא לאביי בין למאן דאמ' יסבון ובין למאן דאמ' ירתון הא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעול' ואפי' לר' מאיר דאמ' אדם מקנה דבר שלא בא לעול' הני מילי לדבר שישנו בעול' אבל לדב' שאינו בעולם לא אלא תנאי בית דין שאני הכא נמי תנאי בית דין שאני אמ' ליה משו' דקא מפיק לה בלשון ירתון הדר אמ' אביי לאו מילת' היא דאמרי דתנן בנן נוקבן דיהויין ליכי מנאי יהויין יתבן בביתי ויתזנן מנכסאי עד דיתלקחן לגברין חייב שהוא תנאי בית דין הוה לזה במתנה ולזה בירושה וכל לזה בירושה ולזה במתנה אפילו רבנן מודו אמ' ליה רב נחומי ואית דאמ' רב חנניה בר מניומי לאביי


עמוד ב

ממאי דבחד בי דינא איתקון דילמ' בתרי בי דינא איתקון לא סל' דע' דקאתני רישא זה מדרש דרש ר' אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה הבנים ירשו והבנות יזונו מה הבנים אינן יורשין אלא לאחר מיתת אביהן אף בנות לא יזונו אלא לאחר מיתת אביהן אי אמרת בשלמ' בחד בי דינא איתקון הינו דילפינן תקנה מתקנה אלא אמרת אי בתרי בי דיני אתקון היכי ילפינן תקנה מתקנה ממאי דילמ' לעולם אימ' לך בתרי בי דינא איתקון ובי דינא בתרא תקין כבי דינא קמא כי היכי דלא תיפלוג תקנתא אתקנתא אמ' רב יהודה אמ' שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא פשיטא בנו הגדול לא עשאו אלא אפוטרופוס בנו הקטן מאי איתמר רב חנילאי בר אידי אמ' שמואל אפילו בנו קטן המוטל בעריסה פשיט' בנו ואחד אחד במתנה ובנו אפטרופו' ואשתו ואחד לאחד במתנה ואשתו אפוטרופוס אשתו ארוסה ואשתו גרושה במתנה אבעי' להו בת אצל הבני' ואשה אצל האחין ואשה אצל בני הבעל מהו אמ' רבינ' משמא דרבא בכולהי לא קנה לבר מאשתו ארוסה ואשתו גרוש' רב עיורא משמא דרבא אמ' בכולהי קני לבר מהאשה אצל האחין ואשה אצל בני הבעל

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר