סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

הדש קלעילין בשדה הקדש מעל – איסטיס


"הפועלין לא יאכלו כו'. מאי טעמא? אמר רב אחדבוי בר אמי: דאמר קרא לא תחסום שור בדישו דישו שלך, ולא דישו של הקדש. הדש קלעילין בשדה הקדש מעל, והא בתלוש בעינן? אמר רבינא: שמע מינה אבקה מעלי לה" (מעילה, יג ע"א).
 

 שם עברי: איסטיס הצבעים    שם באנגלית: Woad    שם מדעי: Isatis tinctoria

שם עברי: ניל הצבעים     שם באנגלית: True Indigo     שם מדעי: Indigofera articulate

שם נרדף במקורות: קלעילין? קלא אילן?


נושא מרכזי: מהם "קלעילין"?


השם "קלעילין" מופיע פעם בודדת בתלמוד וקשה לקבוע מה משמעותו. כל שניתן להסיק מהאמור בסוגייתנו שמדובר בסוג גידול חקלאי שאבק השדה מועיל לו. הערוך (ערך "קלעילין") פירש: "... בפירוש מגנצא כתוב הדש מלעין ופירוש מין קטנית". ח. י. קאהוט ייחס את "פירוש מגנצא" לרבינו גרשום מאור הגולה אך נושא זה נתון לוויכוח (ראו במאמרו של א. עפשטיין, "פירוש התלמוד המיוחס לרבנו גרשום מאור הגולה" ). רש"י (מעילה, יג ע"א) פירש: "קלעילין - מין קטנית קדש מועלין של חולין בשדה הקדש מעל דנהנה מהקדש". גם תוס' פירש ש"קלעילין" הם מין קטנית. אמנם רש"י ותוס' מזהים כפי שפירש רבינו גרשום אך הגרסה לפניו הייתה "מלעין". התועלת העשוייה להתקבל מ"אבק השדה" בעת דישת קטניות לא מפורשת בסוגייתנו אך ניתן להציע שהוא סופג לחות מהגרגירים ובכך מונע את רקבונם. אמנם בדרך כלל מקפידים לקצור תבואה (דגניים וקטניות) רק לאחר ייבוש אך לא תמיד היא מגיעה ליובש מוחלט .

קאהוט מפנה לערך "מלען" שם כתב שהכוונה ל"שערות" שיבולי הדגניים שם המקובל גם בעברית המודרנית (ראו במאמר "וכראש שבולת ימלו"). אם אכן זו כוונת הביטוי "הדש קלעילין" ניתן להבין מדוע יש צורך בדישה אך דבר זה קיים בדגניים ולא בקטניות שדרך עיבודם על ידי "כתישה". בשו"ת מהרא"ש (הקדמה ותוכן ענינים, ענף י') מופיעה שאלה זו עם הצעה לפתרון: "בגמ' הדש קלעילין בשדה הקדש מעל. וצריך עיון מאי שנא קלעילין, והנה מבואר דבקטנית אין הדרך בדישה אלא בכתישה. וי"ל דהא קמ"ל דמעל אף שהוא שלא כדרכו דהוא קדושת דמים" (ראו את דבריו במלואם ב"הרחבה").

גרסה שונה וזיהוי שונה ניתן ללמוד מהתוספתא בעבודה זרה (צוקרמנדל, פ"ו ה"א): "קלאילן שדשו בעצי אשירה ישרף". ההקבלה הקיימת במשנה (מעילה, פ"ג מ"ח)(1) בין הקדש ואשירה רומז על כך שגם בהלכה האמורה בסוגייתנו "הדש קלעילין בשדה הקדש מעל" המדובר הוא ב"קלאילן". בדרך כלל "קלא אילן" נכתב כשתי מילים והכוונה לצמחים שניתן להפיק מגבעוליהם ועליהם חיקוי זול לצבע התכלת כניל הצבעים ואיסטיס הצבעים (ראו במאמר "וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא"). מ. ה. הלמן(2) משער שמקור השם "קלא אילן" הוא במילה הלטינית callaina או היוונית Κάλαϊς) Kálaïs) שפירושם צבע טורקיז כך שייתכן שהוא קשור לצבע התכלת (?). זיהוי "קלעילין" עם "קלא אילן" בעייתי משום שלא ברור מדוע יש לדוש אותו. מקור הצבע הכחול הוא בעלים והגבעולים אותם מתסיסים ולא בזרעים. נוסף לכך לא מובנת התועלת באבק השדה. ייתכן והאבק מייבש את העלים אם הם נאספים בעודם לחים וכך נמנע רקבון.

גישה שונה לגמרי לשאלה שלפנינו אנו מוצאים בדברי הרמב"ם (הלכות מעילה, פ"ה ה"ה): "אין מעילה אלא בתלוש מן הקרקע אבל הנהנה בקרקע עצמה או במחובר לה לא מעל אפילו פגם, כיצד החורש שדה הקדש או הזורע בה פטור, נטל מאבקה ונהנה בה ופגמה מעל, הדש בשדה הקדש מעל שהאבק שלה מועיל לשדה והרי נהנה באבק ופגם השדה וכו'". ה"כסף משנה" מגיה את דברי הרמב"ם: "הדש בשדה הקדש מעל וכו'. פ"ג דמעילה (דף י"ב). ומה שכתב רבינו שהאבק של השדה מועיל לשדה פירוש שהאבק של השדה מועיל לאותו דבר שנידש בשדה וכו'". במקום "שהאבק שלה מועיל לשדה" צ"ל "מועיל לדישה". עולה מדברי הרמב"ם שכלל לא הוזכר כאן השם "קלעילין" או "מלען".




  ניל מכסיף (ניל הצבעים)          צילם:  Kurt Stüber

 

      
איסטיס – פריחה            צילם: Pethan  

איסטיס - תרמילים

 
הרחבה

הרב עזרא אלטשולר מסכם בפירושו "תקנת עזרא" (הלכות מעילה, פ"ה) את הדעות בזיהוי "קלעילין":

"... ונראה לענ"ד דגירסת רבינו במעילה היה הדש בשדה הקדש מעל וכו'. אמר רבינא שמע מינה אבקה מעלי לה ולא גריס הדש קלעילין דבכל הנידושין הדין כן שהאבק מעלי לכל דישה שבעולם, אבל גירסת רש"י ורגמ"ה במעילה שם היא הדש קלעילין ופירשו שהוא מין קטניות, ונראה יותר שצריך לומר הדש קלא אילן שהוא מין צומח שזורעין ודשין אותו לצבע כמפורש להדיא בתוספתא דע"ז פ"ז בזה הלשון: פרה שפטמה בכרשיני עכו"ם תרזה, ורדי גינה שזבלן בזבל עכו"ם תבור, גינה שנטעה בעצי אשרה תבור, קלא אילן שדשם בעצי אשרה ישרף אחרים אומרים מטילין אותה לחומר עד שיחזרו מראיו לכמו שהיה עכ"ל התוספתא, והעתקתיה כאן מפני שנדפסה בטעותים רבים והמפרשים לא תקנום כראוי מפני פשטיתם, ועל כל פנים הגירסא הברורה היא כמו שכתבתי בעזהשי"ת, וא"כ ודאי שבמעילה שם צ"ל הדש קלא אילן וכן הראה לי הגאון הנפלא ר' מאיר שמחה אבד"ק דווינסק שכן הגיה בגליון גמ' מעילה שלו, ועל כל פנים רק הדש מין קטניות זה בשדה הקדש מעל לגירסת רש"י ורגמ"ה ועוד ראשונים דהאבק מעלי למין זה אבל לא למינין אחרים כנלע"ד ישר אף על פי שבחידושי למעילה כתבתי לדחוק דלדינא שיטת רש"י ורגמ"ה שוה עם שיטת רבינו ע"ש. אבל למה לן לדחוק; ודע דבערוך הביא קלא אילן לחוד וקלעילין לחוד כגירסא דידן".

שו"ת מהרא"ש סימן מג:

"(י) ובפ' ולד חטאת (י"ג א) הדש קלעילין בשדה הקדש מעל כו' ע"ש ופרש"י והתוס' קלעילין מין קטנית. וראוי להתבונן מאי טעמא נקט הגמרא הדש קלעילין ולא נקט הדש בשדה הקדש מעל? והנראה לי על פי מה דאיתא' במס' ביצה (י"ג ב). אמר אביי: מחלוקת בשבולין אבל בקטנית כו' מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל הרי זה כותש כו' ע"ש. מבואר שם בפרש"י ובפה"מ להרמב"ם דשבולין דרך רובן לדישה אבל קטנית כותש וזה דרך דישתן ע"ש דמבואר דקטנית אין דרכן בדישה. ועל פי זה יתכן בעיני דהש"ס נקט לרבותא. לא מבעי הדש תבואה דהוי כדרך הנאתו דרובן בדישה ודאי מעל אלא אפילו הדש קלעילין דאין דרכן בדישה נמצא הדש הוי שלא כדרך הנאתו אפילו הכי מעל דרק בקדושת הגוף אין מעילה אלא כדרך הנאה משום דיליף מתרומה אבל קדושת דמים לא יליף מתרומה וכיון דבמעילה גופיה לא כתיב אכילה להכי מעל אפילו שלא כדרך הנאתו".
 


(1) "קן שבראש האילן של הקדש לא נהנין ולא מועלין שבאשרה יתיז בקנה".
(2) "לבוש הארון – בירור בענין כשרות חלזון המוקס לקיום מצות התכלת".

 


א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר