סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

החסידה זו דיה לבנה – חסידה

 

"אמר רב יהודה: החסידה זו דיה לבנה, למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה; האנפה זו דיה רגזנית, למה נקרא שמה אנפה שמנאפת עם חברותיה" (חולין, סג ע"א).
 

שם עברי: חסידה לבנה           שם באנגלית: White Stork           שם מדעי: Ciconia ciconia

שם נרדף במקורות: : "דיה לבנה", "דיה חיורתא" (בגמרא)           שמות בשפות אחרות: ערבית - לקלק


הנושא המרכזי: פשר השם "דיה לבנה" ומהו "חסד" החסידה?


"דיה לבנה" היא כנראה המין ששמו הארמי "דיה חיורתא" שנחשב כתרופה לעקיצת עקרב (כתובות, נ ע"א) (ראו במאמר "מררתא דדיה חיורתא"). זהותה איננה ברורה אך קרוב לוודאי שאין מדובר בדורס דיה מצויה הנפוץ בחורף סביב ברכות דגים ומזבלות ברחבי הארץ (ראו במאמר "אתא דייתא וחטפתיה"). העובדה שהדיה הייתה שכיחה מאד וידועה לכול הביאה לכך שניתן היה להשתמש בשם זה בתוספת תואר גם לעופות אחרים (ראו במאמר "האנפה זו דיה רגזנית"). על פי רש"י (ויקרא, יא י"ט) ה"דיה הלבנה" היא המין הנקרא היום חסידה: "החסידה - זו דיה לבנה ציגוני"ה. ולמה נקרא שמה חסידה, שעושה חסידות עם חברותיה במזונות". כך פירש גם הרד"ק בירמיהו (ח ז'): "ותור וסיס ועגור - גם כן שמרו את עת באנה במקום אחד בזמן ידוע ובזמן אחר במקום ידוע הכל לפי השתנות התקופות והזמנים ושומרות חקן ומנהגן ולא ישנוהו ולא כן עמי, חסידה פירשו רז"ל זו דיה לבנה ולמה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה כלומר במזונות שמחלקה להם ויש מפרשים שהיא שקורין לה ציגוניא". השם הלטיני של החסידה הוא Ciconia (ראו עוד במאמר "ולהנה כנפים ככנפי החסידה").

בגמרא בכתובות (שם) מפרש רש"י: "מררתא דדיה - מרה של דיה שקורין וושט"ו". ד"ר משה קטן(1) גורס בלעז זה וולטו"ר (voltur). הוא מפרש עוזניה אך למעשה שם זה כולל את כל הדורסים דמויי הנשר ובכללם גם הרחם. ייתכן אם כן שהרחם כונה בשם דיה לבנה בגלל דמיונו לחסידה משום ששניהם לבנים עם שולי כנפיים שחורים.
 

"דיה חיורתא" = "דיה לבנה" = חסידה

ל. לוויזון זיהה בין "דיה לבנה" לבין "דיה חיורתא" ולדעתו הכוונה לחסידה הלבנה. הקשר בין החסידה והשם "דיה" דרש הסבר בעיקר משום שהשם "דיה" או "דיו" בתלמוד מציין עופות דורסים. לדעתו השם "דיה" לא מציין עוף ספציפי אלא תאור אופן תעופה. מקור השם "דיה" הוא בשורש "דאה" המתאר תעופה גבוהה מעל פני הקרקע (בספרות האורניתולוגית המשמעות היא תעופה ללא הנעת כנפים). שם זה עשוי להיות קשור לעופות דורסים אך גם לחסידה המנצלת זרמי אוויר חם  (טרמיקות) לדאייה גבוה מעל פני הקרקע. לחסידה שצבעה הכללי לבן מלבד שולי כנפיים שחורים מתאים השם "דיה לבנה". לוויזון מכנה את החסידה על פי השם "דיה לבנה" בביטוי "העוף הלבן שעף גבוה". הוא משווה את פרשנותו לחסידה לאופן בו פירש את השם "אנפה" שעל פי הגמרא בחולין (סג ע"א) נקראת "דיה רגזנית". תעופתה הגבוהה ואופיה האלים הקנו לה את שמה. על פי לוויזון פירוש השם "דיה רגזנית" הוא: "העוף האכזרי שדואה גבוה".

לוויזון מצא ראיה לכך ש"דיה חיורתא" היא החסידה, ולא עוף דורס כפי שפירש רש"י, בעובדה שלמרה שלה יש תכונות מרפא נגד רעל של עקיצת עקרב. פליניוס כתב על החסידה: "הקיבה של החסידות עוזרת כנגד כל רעל". הוא מצטט את הרדוין (Harduin) האומר שהכוונה לשכבה הפנימית של הקיבה. אמנם קיים כאן פער בין דברי הגמרא שעליהם הסתמך לוויזון ובין פליניוס אך ייתכן ושני האיברים (קיבה ומרה) שימשו כתרופה נגד רעלים. ברפואה העממית בת זמננו בשר מיובש של חסידה וביציה משמשים כתרופה להכשת נחש ומחלות עיניים(2).
 

"חסד" החסידה

בגמרא בקידושין (מט ע"ב) מובא פסוק מזכריה (ה ט') המתאר שתי נשים בעלות כנפי חסידה כמסמלות את החנופה וגסות הרוח. רש"י מפרש שכנפי החסידה מסמלות את החנופה משום שמראות עצמן כחסידות. הכוונה לכך שלחסידה יש תדמית של עושה חסד ולכן מי שאינו מתנהג כמותה הוא מחניף. השאלה העולה מפירוש זה או ליתר דיוק כבר מדברי סוגייתנו, "... למה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות עם חברותיה", האם באמת החסידה עושה חסד עם חברותיה. לדעתו של מ. דור מקור אימרה זו הוא בהתנהגות ההאכלה של החסידות. החסידות מאכילות את הגוזלים מספר שבועות לאחר הפריחה מהקן ולכן ניתן לראות בשדות חסידות מאכילות זו את זו. אמנם האכלה זו היא בין הורים וצאצאים אלא שלקראת הבגרות הצעירים נראים גדולים מהוריהם בגלל הצטברות מאגרי שומן ולכן מתקבל הרושם של צעיר המאכיל בוגר. האמונה שהצעירים מאכילים את הבוגרים (מוזכרת גם בכתבי אריסטו) גרמה לכך שביוון נקרא החוק שחייב את האזרחים לתמוך בהוריהם על שם החסידה. החסידה נקראת ביוונית Pelagros (שחור-לבן) ואילו החוק נקרא Pelagonia.

ההתייחסות למעשי ה"חסד" של החסידה היא דו-ערכית משום שהדגש הוא על "חברותיה" כלומר מעשי החסד הם רק כלפי חברותיה. למעשה היעד למעשי החסד מצומצם אף יותר משום שהם מכוונים אך ורק בין הורים וצאצאיהם.
 

           
תמונה 1.  רחם מדברי         צילם:  Irina-kab   תמונה 2.  רחם מדברי  בסעודה      צילם:  Arjan Haverkamp

 

               
תמונה 3.  חסידה לבנה         צילם:  Carlos Delgado   תמונה 4.  רחם מדברי        צילם:  Hanay

   


(1) ב"אוצר לעזי רש"י". 

(2) Vev, E., 2003, 'Traditional Healing with Animals (zootherapy): Medieval to Present-day Levantine Practice'. J Ethnopharmacol. 85(1) pp.107-18.

 
 

רשימת מקורות:

מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 98-99.
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 171-172.  

לעיון נוסף:

פורטל הדף היומי: זיהוי ה"חסידה" וייחודן של כנפיה: "ולהנה כנפים ככנפי החסידה"



 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר