סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף קפ"א, מדור "עלי הדף"
מסכת כריתות
דף כח ע"א

 

"חייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו" - ואין אומרים כבוד זקנו קודם כי הוא ואביו חייבים בכבודו

 

שנינו במשנה (כח ע"א) שכיבוד אב קודם לכיבוד אם - "מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו" (וכ"ה בקידושין לא.), וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סי' רמ סי"ד).

בשו"ע שם מביא עוד הרמ"א (סעי' כד): "יש אומרים, דאין אדם חייב בכבוד אבי אביו (מהרי"ק שורש מד). ואינו נראה לי, אלא דחייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו, וראיה ממדרש גבי 'ויזבח זבחים' וגו'". שורש הענין הוא, דהנה המהרי"ק כתב: "נראה, שבן הבן שאין חייב בכבוד זקנו, שהרי לא מצינו בשום מקום שיתחייב אלא בכבוד האב והאם ואשת אביו בחייו ובעל אמו בחייה ואחיו הגדול, ומוכח להו מקראי כדאמרינן בכתובות פרק הנושא (קג.) או אשת אביו אפילו לאחר מיתת אביו למצוה בעלמא, כדאיתא התם, אבל בן הבן בכבוד הזקן זה לא מצינו בשום מקום". ועל זה חולק הרמ"א, שאמנם ישנה חובת כבוד אבי אביו, אלא, ש'חייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו', והוכחתו היא מדרשת רז"ל על הפסוק הנאמר ביעקב אבינו (בראשית מו, א): "ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק", ואמרו במדרש (בר"ר צד, ה): "רבי יוחנן אמר שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקינו", וכן מובא ברש"י שם: "לאלקי אביו יצחק - חייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו, לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם", מוכח להדיא שחייב אדם בכבוד זקנו, אלא, שכבוד אביו קודם.

האחרונים תמהו והעירו על דברי הרמ"א מסוגייתנו, דמאי שנא מכיבוד אב ואם - ש"האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו", ומדוע אין כיבוד אבי אביו קודם, מטעם ש"אתה ואביך חייבים בכבודי". התינח, לדעת המהרי"ק שאין חיוב כלל בכבוד זקנו, לא שייך להקשות, כי אין לומר כלל "אתה ואביך חייבים בכבודו", כי אתה חייב בכבוד אביך ואביך חייב בכבוד אביו, ואתה אינך חייב כלל בכבוד זקינך, ולכן על האדם לכבד את אביו, ואביו יכבד את אביו כדינם, אכן, לדעת הרמ"א שיש חובת כבוד זקינו, אם כן שפיר יש לומר שיחול כאן הדין של "אתה ואביך חייבים בכבודו", ואם כן היה ראוי לכבד זקנו קודם כבוד אביו.

ואמנם מצינו סברא כזו בספר 'לוית חן' (פר' ויגש בפסוק ויזבח זבחים) בהביאו קושיית הרמב"ן על דברי רש"י הנזכרים, למה לא הזכיר שניהם: אברהם ויצחק, כמו שמצינו בפרשת ויצא (לא, מב): "לולי אלקי אבי אלקי אברהם ופחד יצחק היה לי", וכן בפרשת וישלח (לב, י): "ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק", וכתב: "ונראה לי ליישב זה, דהא דהזכיר יעקב שם שנים, לפי דאז היה יצחק עדיין חי, ולא היה בדין שיחייב בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו, מטעם ד'אתה ואביך חייבים בכבודו', כמו דאמר בפ"ק דקידושין גבי 'אביך אמר השקיני מים, ואמך אמרה השקינו מים כו'', אבל כאן כבר היה יצחק מת ונעשה יצחק חפשי מן מצות כיבוד אב, דכיון דאדם מת נעשה חפשי מן המצות, ולא היה מוטל כבוד אברהם כי אם על יעקב לבדו, וכיון דחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו, לכך תלה כאן ביצחק אביו ולא באברהם", והיינו, כי כל עוד שאביו יצחק היה בחיים, וחייב היה בכיבוד אב, אכן הזכיר את אברהם זקנו, וגם הקדימו לאביו, כי אז לא היה חייב בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו, כי גם אביו חייב בכבוד זקנו, ומה שאין כן כאשר ירד יעקב מצרימה - ואביו יצחק כבר לא היה בחיים, ושוב לא היה חייב בכבוד אביו, מעתה הוצרך לתלות באביו דווקא, כי עתה דליתא לסברא ד"אתה ואביך חייבים בכבודו", כבר "חייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו". [דבריו מוזכרים בקצרה בשו"ת רעק"א (קמא סי' סח), וכ"כ בשו"ת 'טוב טעם ודעת' (מהדו"ק סי' ריג) מדעת עצמו. ובעיקר הדבר יש להעיר, שקושיית הרמב"ן עדיין במקומה עומדת, כי הזכיר גם הפסוק שנאמר אחרי פטירת יצחק בפרשת ויחי (מו, א): "האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק", והזכיר אברהם זקנו קודם ליצחק אביו].

כעין דבריו מצינו גם בשו"ת 'תשובה מאהבה' (ח"א סי' קעח) שהעיר כן על שיטת הרמ"א, וכתב: "ולכך אני אומר דבר חדש, ודאי במעמד שלשתן יחדו, הזקן ובנו ובן בנו, אם אומר לו אביו השקיני מים, וזקנו אומר נמי השקיני מים, אז אפילו אם נותן לאביו, שורת הדין על אביו להשקות לאביו הזקן מפאת כבוד אב, ועתה למה לו להטריחו לאביו לתת לו והוא יתן לאביו, נותן הוא תכף לאבי אביו ומקיים כבוד שניהם כאחד, הגם שמקדים זקנו לאביו זהו בעצמו מכבוד אביו שלא להטריחו, אבל במקום דליכא על דרך זה ודאי כבוד אביו עדיף".

אמנם, מצינו בכמה אחרונים שכתבו שאין דומה כיבוד אב ואב לכיבוד אב ואבי האב, וכמו שכתב בשו"ת ר' ידידיה טיאה וייל (סי' נט): "ונראה לי, דדוקא התם (-בכיבוד אב ואם) דמן התורה שוה כיבוד האב לכיבוד האם, כדאמרינן התם 'נתגרשה - שניהם שוים', איתא הך סברא ד'הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך' - להקדים האב לאם, אך לגבי אבי אביו - כיבוד האב הוא יותר חיוב עליו מכיבוד אבי אביו, ובזה לא אתי הך סברא ד'הנח כבוד אביך ועשה כבוד אבי אביך שאתה ואביך חייבים בכבוד אבי אביך' ודוחה לכיבוד האב דהוא דאורייתא' (וכ"כ ב'נחלת צבי' יו"ד סי' רמב, כא; שו"ת 'משיב דברים' סי' קמ).

סברא נוספת מצינו בספר 'חוט המשולש בשערים' (שער הקטן, פר' ויגש), שכבוד אבי אביו אינו מצד עצמו, אלא משום כבוד אביו, ולפי זה מחדש, שאין הבן חייב בכבוד אבי אביו רק כשאביו בחיים, ועל כן במקום שיש לפנינו כבוד אביו וכבוד אבי אביו, בוודאי שנדחית כבוד אבי אביו, שהרי כל חובת כיבודו אינו כי אם מצד בנו - שהוא אביו, ועתה כאשר יש לפנינו לכבד את האב עצמו, אין כאן שום חובה לכבד את האב.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר