שני סוגי בעלות בעבדים

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

כריתות כד ע"ב

ב"הלכה ברורה" מובא פסק ההלכה של הרמב"ם שאדם שיש לו עבד כנעני והפקיר אותו – העבד יצא לחירות, אבל עדיין אסור לו להתחתן עם אישה יהודיה ללא קבלת שטר שחרור מאדונו.

מכאן נובע שלאדון יש שני סוגי בעלויות בעבד: בעלות ממונית ובעלות איסורית. מבחינת דיני ממונות ברגע שהאדון הפקיר את העבד הוא יצא לחירות ואינו חייב יותר לעבוד עבור אדונו, אבל מבחינת דיני איסור והיתר, כלומר המעמד האישי של העבד, הוא עדיין כפי שהיה ואינו נחשב ליהודי לגמרי עד שייתן לו האדון שטר שחרור. נמצא שהמעמד של העבד אינו תלוי בחיוב הממוני שלו לעבוד.

גם עם ישראל, עבדי ה', קנויים לריבונם בשתי הבחינות הללו. על כך תיקנו חז"ל בנוסח הברכות: "אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו". "אשר קדשנו במצוותיו", זוהי בחינת המעמד האישי. כל יהודי הוא קדוש, בין אם הוא מקיים את המצוות ובין אם לאו. מלבד זאת: "וציוונו", כלומר כל יהודי חייב לקיים את המצוות.