חזרה מדעתנו / רפי זברגר

כריתות כב ע"א-ע''ב
  

הקדמה

לאחר שפירטה המשנה הראשונה של המסכת על כל חייבי כרת, המשיכה שם המשנה ופסקה: על אלו חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועל לא הודע שלהם אשם תלוי...
כלומר, על כל העבירות המנויות חייבים עונש כרת במזיד, קרבן חטאת בשוגג, ואם יש ספק אם עברו על לאווין אלו או לא – יש להביא קרבן אשם תלוי. 
בהמשך, למדנו במשנה הפותחת את הפרק הרביעי, העוסקת בקרבן אשם תלוי, על דוגמאות שונות המחייבות להביא אשם תלוי, ובכל הדוגמאות מדובר על עבירות שאם יודעים בוודאות שעברו עליו, בשוגג חייב חטאת, ובמזיד חייב כרת. 
המשנה הראשונה בדף שלנו מציגה מחלוקת תנאים אשר לפי דעה אחת מרחיבה את המחויבים באשם תלוי. 
 

הנושא

רבי עקיבא מחייב על ספק מעילה אשם תלוי, וחכמים פוטרים.
רבי עקיבא סובר כי לא רק חייבי כרת במזיד וחטאת בשוגג חייבים אשם תלוי בספק, אלא גם חייבי אשם מעילות (מעלו בהקדש) חייבים באשם תלוי, במקרה של ספק אם עברו על איסור מעילה או לא. 
חכמים חולקים וסוברים כמשתמע מפרק רביעי המצוטט בהקדמה, כי חובת אשם תלוי הינה רק במקרה שחייבים על זדונו כרת, ועל שגגתו חטאת. ולכן סוברים חכמים, כי בספק מעילות אין להביא אין להביא אשם תלוי. 
ומודה ר' עקיבא שאינו מביא את מעילתו עד שיתוודע לו שיביא עמו אשם ודאי.
למרות שרבי עקיבא סובר כי ניתן להביא אשם תלוי על מעילה, מודה רבי עקיבא שאין להביא את הקרן והחומש להקדש כאשר מביא את אשם תלוי, כיוון שאין להביא קרן וחומש על אשם תלוי אלא על אשם (מעילות) וודאי. 
אמר רבי טרפון: מה לזה מביא שתי אשמות? אלא מביא מעילה וחומשה, ויביא אשם בשני סלעים ויאמר: אם ודאי מעלתי - זו מעילתי וזו אשמי, ואם ספק מעלתי - המעות נדבה, ואשם תלוי. שממין שהוא מביא על הודע מביא על לא הודע.
רבי טרפון מסכים באופן עקרוני לדעת רבי עקיבא כי ניתן להביא אשם תלוי גם על מעילה, אך מציע ''הצעת שיפור'' כיצד ''לחסוך'' את הבאת שני אשמות: אשם תלוי בזמן היות הספק אם עבר על איסור מעילה או לא, ולאחר מכן הבאת אשם וודאי כשיוודע לו שאמנם עבר על האיסור. 
ישנן שתי הנחות יסוד בהצעתו של רבי טרפון: 
1. שני הקרבנות של אשם תלוי ואשם וודאי הם מאותו סוג ובאותו שווי (שני סלעים)
2. ניתן להביא אשם מעילות גם בשלב שלא ברור לו האם אמנם מעל או שמא לא מעל.
וכך היא הצעתו: יביא כבר בשלב הספק גם את הקרבן וגם את הקרן והחומש אותו הוא מחויב להביא, אם אמנם יוודע לו שעבר על האיסור. ואז יתנה תנאי ויאמר: אם אמנם מעלתי – הרי הקרן והחומש ניתן להקדש, והקרבן יהיה קרבן אשם מעילות, ואם לא מעלתי - הקרן והחומש יהיו נדבה והקרבן יהיה קרבן אשם תלוי. 
בשלב זה של המשנה נראה כי רבי עקיבא חולק על הנחת היסוד השנייה, וסובר כי לא ניתן להביא קרבן אשם מעילות כאשר האדם עדיין מסופק אם מעל באופן וודאי. בכל אופן עונה רבי עקיבא לרבי טרפון את הטענה הבאה: 
אמר רבי עקיבא: נראין דבריו במעילה מעוטה. הרי שיבוא לידו ספק מעילה במאה מנה, לא יפה לו שיביא אשם בשתי סלעים, ולא יביא ספק מעילה במאה מנה.
אומר רבי עקיבא לרבי טרפון: אפילו לפי שיטתך, ניתן לומר כי הצעתך טובה כאשר המעילה (קרן והחומש) הייתה בסכום פעוט, שהרי אז אין הפסד גדול (שאם ניווכח לדעת שלא הייתה מעילה) אם יביא את דמי המעילה כבר בשלב הספק ויתנה תנאי. אך אם סכום המעילה היה גדול מאוד, כמו למשל מאה מנה, אז, אם בסופו של דבר יתברר כי לא הייתה מעילה, הרי שהביא כסף זה ''לחינם'' וההפסד יהיה גדול. ומוסיפה המשנה ומסיימת:
מודה רבי עקיבא לרבי טרפון במעילה מעוטה:
אומר רבי עקיבא, למרות שחשבתי בתחילה כי אין לנהוג כעצתו של רבי ישמעאל, אני חוזר בי ומסכים גם להנחת היסוד השנייה שהובאה לעיל, ואמנם ניתן להביא אשם מעילות גם בשלב הספק, ולכן עצתו של רבי ישמעאל טובה ונכונה, ניתן להביא קרבן אחד ולהתנות כאמור לעיל. אך מהערה האחרונה שלי על דברי רבי ישמעאל איני חוזר, ולכן במקרה של ספק אם מעל או לא, והמעילה היא בסכום גבוה, יש להביא אשם תלוי ללא כסף המעילה, ורק אם בסופו של דבר יתברר כי מעל, יתחייב להביא שוב אשם, אך הפעם אשם מעילות וודאי, עם הקרן והחומש של שווי המעילה. 
האם רבי ישמעאל מסכים לטענתו של רבי עקיבא, הסוברת שבמקרה של ספק מעילות בסכומים גבוהים, ניתן להביא אשם תלוי ללא הבאת דמי המעילה? המשנה לא עונה על שאלה זו, ניתן לומר מספר אפשרויות:
1. רבי ישמעאל מסכים לרבי עקיבא. אולי בגלל שחשב על כך מלכתחילה, וכל הצעתו הייתה רק אם שווי המעילה היה זעום. ניתן גם לומר כי רבי ישמעאל חזר בו. בתחילה חשב שיביא דמי מעילה גם בסכום גבוה, אך לאחר שרבי עקיבא ''האיר את עיניו'' הוא חזר בו, ומסכים לדעתו של רבי עקיבא. 
2. אינו מסכים לדעת רבי עקיבא, היות ולדעתו אין להביא אשם בעבירה של מעילה, ללא הבאת קרן וחומש עמו, גם אם מדובר באשם תלוי. לכן, בכל מקרה חייב להביא את דמי המעילה, גם אם מדובר בסכומים גבוהים. 
3. ניתן אף לומר, כי רבי ישמעאל כלל וכלל לא מסכים לדעת רבי עקיבא, אלא הולך לפי שיטת חכמים, שאין להביא אשם תלוי על מעילה, כאשר קרבן הקבע שלו הוא אשם מעילות. וכל טענתו הייתה אליבא דשיטת רבי עקיבא. 
 

מהו המסר

למדנו היום כי רבי עקיבא חזר בו מדעתו אשר חשב בתחילה, כי לא ניתן להביא אשם וודאי כאשר נמצאים בספק, ובסופו של דבר הסכים לדעת רבי ישמעאל שאמנם ניתן להביא אשם וודאי גם במצב של ספק.
גם בהמשך העלינו כאחת האפשרויות שרבי ישמעאל חזר בו מדעתו הראשונית.
נמצאנו למדים מוסר חשוב מאוד. לאחר שמקשיבים לדעת האחר, ומבינים כי אולי טעינו בהבנתנו הראשונה, ניתן ואף רצוי לחזור מדעתנו ולהודות כי הדעה האחרת היא הדעה הנכונה, ואנו מסכימים ללכת לאורה.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]