אמר רבי יוחנן בנפח שנו
כריתות כ ע"א
"וכן אמר רבי יוחנן: בנפח שנו. אמר רבי ירמיה: עד כאן לא נתגלתה טעמא של הלכה זו".
מה כל כך מיוחד בהסברו זה של רבי יוחנן? הרי התלמוד מלא באוקימתות ובהסברי משניות של אמוראים, ובשום מקום נוסף לא הכריז אמורא שעד כאן לא נתגלתה טעמא של הלכה זו.
אלא שיחודם של דברי רבי יוחנן כאן מתבאר על פי דבריו שלו במסכת בבא מציעא דף פד ע"א: "יומא חד הוו מפלגי בי מדרשא: הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה - משעת גמר מלאכתן, ומאימתי גמר מלאכתן? רבי יוחנן אומר: משיצרפם בכבשן, ריש לקיש אמר: משיצחצחן במים. - אמר ליה: לסטאה בלסטיותיה ידע".
אמר רבי יוחנן שלריש לקיש היתה הבנה מיוחדת ביצור כלי הזין משום שאומנותו היתה בהם. וכך דוקא רבי יוחנן ידע יותר מהאחרים לבאר שמדובר בסוגייתנו דוקא בנפח, כי הוא עצמו נקרא בר נפחא (כתובות דף כה ע"ב; בבא מציעא דף פה ע"ב; סנהדרין דף צו ע"א; מכות דף ה ע"ב) וביאר רש"י במסכת סנהדרין דף צו ע"א: "רבי יוחנן דמקרי בר נפחא בכולא התלמוד... נראה למורי דאביו של רבי יוחנן הוי נפחא ולהכי מיקרי בר נפחא".
