ויוסיף דעת יוסיף מכאוב
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
כריתות טז ע"ב
בגמרא מובאת המשנה ממסכת שבת, לפיה יכול להיות מצב בו מספר אנשים עשו מלאכות במשך כמה שבתות, אולם מספר הקרבנות שכל אחד מהם יביא יהיה שונה. מי ששכח את עיקר השבת יהיה חייב רק קרבן חטאת אחד, כי שכחה אחת גרמה לו לעשות את כל המלאכות שעשה במשך כל השבתות. מי שזכר את העיקרון של מצוות השבת, אלא שכל פעם כאשר הייתה שבת שכח שאותו יום הוא שבת – חייב להביא קרבן חטאת על כל המלאכות שעשה במשך כל שבת. מי שזכר שאותו יום הוא שבת, אלא ששכח שמלאכות מסוימות אסורות ולכן עשה אותן – חייב להביא קרבן על כל מלאכה ומלאכה.
ככל שאדם בקיא יותר בפרטי ההלכה כך האחריות שלו למעשיו גדולה יותר, כפי שאמר שלמה המלך ע"ה (קהלת א,יח): "ויוסיף דעת יוסיף מכאוב".
בקשר לזה יש משל שנאמר במדרש (פסיקתא זוטרתא על הפסוק בקהלת): כאשר אדם נפל למשכב וחלה, ככל שאותו אדם יודע ומבין יותר את מצבו הרפואי הקשה כך הוא דואג יותר. אם החולה הוא בעצמו רופא, מכיוון שהוא מודע לחומרת מצבו והוא מודאג מכך – יש חשש שהדאגה הזו עצמה תרע את מצבו, אולם אם החולה אינו מבין ברפואה הוא אינו דואג כל כך ואינו חושש.
עם זאת אסור לחשוב שעדיף להיות בער ולא ללמוד תורה, שהרי אמרו חז"ל (אבות ב,ז): "מרבה תורה מרבה חיים", ופירש הנצי"ב (העמק דבר ואתחנן) שככל שאדם לומד יותר תורה כך חייו נעימים ומלאים יותר משמעות.
