אין אדם מתכפר בדבר הבא בעבירה
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
תמורה כ ע"ב
בגמרא אומר רבא שאי אפשר להקריב קרבן אשם בהמה שנולדה מתמורת אשם, משום הכלל האומר ש"אין אדם מתכפר בדבר הבא בעבירה", ומכיוון שקדושת התמורה חלה עליה בעבירה, גם הוולד שהיא ילדה נחשב שבא מעבירה.
בדרך כלל מותו של אדם מכפר לו על עוונותיו, וב"בירור הלכה" למסכת שבועות (דף יג,א) מובאת מחלוקת האם המיתה מכפרת גם למי שלא שב בתשובה או רק למי ששב בתשובה. להלכה נפסק בשולחן ערוך (יו"ד שלח) שחולה הנוטה למות צריך להתוודות ולבקש שאם ימות תהא מיתתו כפרה על כל עוונותיו.
על פי הנאמר בגמרא שאין אדם מתכפר בדבר הבא בעבירה, כתב בעל ספר בית האוצר (ח"א מערכת א-י עמוד פו) שאדם המאבד עצמו לדעת – אין מיתתו מכפרת לו על עוונותיו, שהרי אין אפשרות שדבר עבירה יכפר.
עיקרון דומה לזה נאמר במסכת ראש השנה (כו,א): "אין קטיגור נעשה סניגור", מסיבה זו לא היה נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים עם בגדי הזהב הרגילים שלו, כי הזהב נחשב לקטיגור, שהרי ממנו נעשה העגל, ואי אפשר שאותו חומר ישמש כסניגור לכפרה. על פי זה נפסק בשולחן ערוך (יו"ד קלט,יד) שאסור לכתוב דברי תפילות ותחנונים על ספרים שהיה כתוב עליהם דברים של עבודה זרה. כמו כן כתב בספר חסידים (תשנח) שאדם שהוא רע מעללים ובעל מחלוקת אסור לתת לו להיות שליח ציבור או לתקוע בשופר מאותו הטעם.
