האם מותר לעיוור לעלות לתורה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
תמורה יד ע"ב
בגמרא נאמר שאסור לומר בעל פה את דברי התורה שבכתב, כי התורה שבכתב צריכה להיקרא דווקא מתוך הכתב ואילו התורה שבעל פה צריכה להיות דווקא בעל פה, אלא שמשום כורח המציאות "עת לעשות לה' הפרו תורתך", לכן נכתבים כיום דברי התורה שבעל פה. ב"בירור הלכה" (למסכת מגילה) מובאות שלוש דעות לגבי האפשרות של אדם עיוור לעלות לתורה:
א. יש פוסקים שאוסרים לאדם עיוור לעלות לתורה, משום שהתורה צריכה להיקרא דווקא מתוך הכתב, ועיוור שאינו יכול לקרוא – אסור לו ללמוד את התורה בעל פה.
ב. יש פוסקים הסבורים שבמקום שהמנהג הוא שהעולה לתורה אינו קורא בעצמו מותר לו לעלות לתורה, כי באופן זה הוא בעצם אינו קורא בעל פה, אלא מישהו אחר מקריא עבורו.
ג. יש המתירים לעיוור לעלות לתורה, כי האיסור לומר בעל פה דברים שבכתב חל רק על אדם שיש לו אפשרות לקרוא מתוך הכתב, אולם מי שאין לו אפשרות כזו – מותר לו לומר בעל פה את התורה שבכתב.
רבי יוסף קארו בשולחן ערוך פוסק שאסור לעיוור לעלות לתורה. לעומת זאת הרמ"א בהגהתו מתיר זאת, אולם ב"בירור הלכה" הנ"ל נכתב שהגהת הרמ"א הזו אינה מופיעה בדפוס קראקא, שיצא לאור בחיי הרמ"א וייתכן שלא הוא כתב הגהה זאת.
