טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

תסיל פסול משום תורין – יונת טימלר

"אמר רחבה אמר רבי יהודה: תסיל פסול משום תורין, וכשר משום בני יונה; דאציפי ותורין של רחבה כשרין משום תורין, ופסולין משום בני יונה" (חולין, סב ע"א).

פירוש: אמר רחבה, אמר ר' יהודה: תסיל, שהוא עוף הדומה ליונה ותור פסול להקרבה בקטנותו משום תורין, שהם כשרים רק כשהם בוגרים, וכשר בקטנותו, משום בני יונה, שהם כשרים דווקא בקטנותם. כלומר, הוא נחשב למין של יונה. ואילו העוף הקרוי דאציפי, וכן תורין של רחבה כשרין רק בבגרותם משום תורין, ופסולין משום בני יונה, מפני שהם מין תור (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: יונת טימלר    שם באנגלית: Tumbler    שם מדעי: Columba livia Gyratrix

שם נרדף במקורות: "תסיל"?


נושא מרכזי: לזיהוי ה"תסיל"  


התור (Streptopelia) והיונה (Columba) הם שמות של סוגים השייכים למשפחת היוניים (Columbidae) הנכללת בסדרת היונאים (Columbiformes). באנגלית נקראות היונים pigeons ואילו התורים doves. אגב, את השורש Columba אנו מוצאים בשם קולומבריום שניתן למערות או מבנים שבקירותיהם חצובות גומחות צפופות שייתכן ושימשו לגידול יונים למאכל (תמונה 1). על פי המיון הישן נכללו בסדרה זו גם משפחת הקטיים והדודויים אך לאחרונה הקטיים הועברו לסדרת הקטאים ואילו הדודואים נחשבים לתת משפחה במשפחת היוניים.

מדברי רבי יהודה ניתן להסיק באופן ברור שהתסיל הוא מין או זן של יונה ואכן כך מפרש רש"י: "תסיל - מין יונה הוא" (בחולין קמ ע"ב פירש באופן מעט שונה: "תסיל - עוף טהור ודומה ליונה". על פי פירוש זה התסיל איננו יונה אלא מין דומה(1)). מעצם העובדה שהיה צורך לקבוע זאת משתמע שמדובר במין או זן שונה מיונת הבית המוכרת לכל. מסתבר גם שההבדל בין התסיל ליונת הבית הוא במאפיינים ההופכים אותו לדומה במעט או בהרבה לתור ולכן היה צורך לחדש שלמרות זאת הוא נחשב ליונה. הסבר דברי רבי יהודה הוא שאם אדם מקריב את התסיל בעודו קטן הרי הוא בכלל "בני יונה" וכשר אבל אם הביאו לאחר שהתבגר (המדד הוא כנראה ה"ציהוב". ראו במאמר "תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנם") במעמד "תורין" המובאים כשהם גדולים הוא פסול משום שאיננו תור.

זהותו של התסיל איננה ברורה ויש הסוברים שאיננו מין שונה אלא גוזל היונה. בבראשית (טו ט) בפסוקי ברית בן הבתרים נאמר: "וַיאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתר וְגוֹזָל". בתרגום המיוחס ליונתן אנו מוצאים: "וַאֲמַר לֵיהּ סַב לִי תִּקְרוּבְתִּין וּקְרֵיב קֳדָמָי עֶגְלָא בְּרַת תְּלַת שְׁנִין וּבְרַחָא בַּר תְּלַת שְׁנִין וְעִיזָא בְּרַת תְּלַת שְׁנִין וְשַׁפְנִינָא וְתַּסִילָא בַּר יוֹן". ההקבלה הקיימת בקרבנות עוף בין תור ובן יונה רומזת שגם כאן הגוזל המוזכר בסמיכות לתור הוא בן יונה. אונקלוס פירש: "ואמר ליה קריב קדמי עגלין תלתא ועזין תלתא [תלת] ודכרין תלתא ושפנינא ובר יונה". אם אכן הסבר זה לשם תסיל הוא ההסבר הבלעדי נעמוד בפני שלושה קשיים:

א. אם תסיל הוא גוזל יונה לא ברורים דבריו של רבי יהודה. בוודאי שגוזל יונה איננו יכול לבוא במקום תור. אם נפרש שכוונת המילים "פסול משום תורין" היא "פסול כבוגר" מה החידוש בדבריו הרי הדבר נאמר במשנה (חולין, פ"א מ"ה): "כשר בתורין פסול בבני יונה כשר בבני יונה פסול בתורין. תחלת הציהוב בזה ובזה פסול". יתר על כן, דבריו כלליים יותר מאשר המשנה שהרי אינם קובעים את גיל הגוזל.
ב. על פי הגמרא (חולין, קמ ע"ב) התסיל מטיל ביצים דבר שכמובן לא יכול להתקיים בגוזל: "בעי רבי זירא: יונה על ביצי תסיל מהו? תסיל על ביצי יונה מהו? אמר אביי, ת"ש: עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור, וטהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור משילוח, הא טהור וטהור חייב! דלמא בקורא".
ג. נקודה נוספת המערערת את תקפות זיהוי התסיל כגוזל יונה היא שאלתו של רב דניאל בר רב קטינא: "כל העופות פוסלין מי חטאת, חוץ מן היונה מפני שמוצצת, ואם איתא, ליתני חוץ מיונה ותסיל! א"ר זירא: זה מוצץ ומקיא, וזה מוצץ ואינו מקיא". מפרש רש"י: "תסיל מוצץ ומקיא - ואפילו הכי מין יונה הוא דהא מוצץ ושאר עופות אין מוצצין אלא שואבין בחרטום התחתון, וכיון דתסיל מקיא פוסל מפני הקיאה המעורבת והוה ליה כרוק בעלמא אי נמי משום מלאכה". אין זה מסתבר שמנגנון השתייה של גוזל בשלב שהוא מסוגל לשתות בכוחות עצמו שונה מבני מינו הבוגרים.

רוב המפרשים מזהים את התסיל כמין שונה של יונה בוגרת. רש"י מפרש: "ופסול משום תורין - אם בא להביאו משיזקין בתורת תורין כדאמרינן בפרק קמא (חולין, לעיל כב) גדולים כשרים קטנים פסולין וכשר משום יונה בקטנה". כמעט כל המפרשים (יוצא מן הכלל הוא המאירי, ראו להלן) והחוקרים מסתפקים בקביעה שהתסיל הוא מין יונה ואינם מנסים לזהותו. על מנת שנוכל לבחון מועמדים אפשריים לזיהוי התסיל עלינו להקדים את הבדלי המבנה בין תור ויונה. המינים הנכללים בסוג תור שונים מבני הסוג יונה בכמה פרטים. הם קטנים יותר ובעלי מבנה גוף דק יותר. כנפיהם קצרות יותר וזנבם ארוך ומדורג. פיסת רגלם (חלק הרגל הנראה מעל האצבעות) חשופה מנוצות ונוצותיהם חסרות ברק מתכתי.

המקור הקדום ביותר שבו מצאתי התייחסות לזהות המין "תסיל" הוא דברי המאירי (חולין, סב ע"א) שכתב: "התסיל והוא עוף ממין יונה הנקרא טודו אינו ממין התור אלא ממין היונה ונמצא שבקטנו כשר בקרבן ולא בגדלו. והגאונים פרשו תסיל בלשון ערב אלורשאן". השם "אלורשאן" (الورشان) מוזכר בכמה מילונים והוא נחשב לשם הערבי הקדום של "יונת הענק" (תמונה 2). התאור המופיע במילונים מתאים לידוע לנו על יונה זו. נאמר עליה שהיא גדולה מיונת הבית ושהיא נודדת בלהקות לעירק וללבנט אך לא למצרים. זיהוי זה עלול להיות בעייתי משום שאין מקום לטעות בסיווג יונת הענק כיונה ולא כתור ואין מקום לחידושו של רבי יהודה.

גם זיהוי התסיל כ"טודו" בעייתי משום שמין זה הוא ללא ספק תור. ה"טודו" הוא ככל נראה תור הצוצלת (תמונה 3) שאחד משמותיו בקטלונית הוא tórdora שם שכנראה היה מוכר למאירי שחי בפרובאנס הסמוכה לספרד. ייתכן וכך הבין גם הרשב"ם (בבא בתרא, עה ע"א) שפירש: "כביעתא דצוצילתא - ביצת עוף קטן ששמו תאציל". ייתכן וה"תאציל" הוא התסיל ו"צוצילתא" היא הצוצלת (ראו במאמר "השתא כביעתא דצילצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן"). קושי נוסף (מלבד העובדה שהצוצלת היא תור) העומד בפני זיהוי זה הוא תיאור דגירה משותפת של יונה ותסיל משום שיוני הסלע והמינים שבוייתו מהן מקננים בנקיקי סלע חשוכים ואילו הצוצלות מקננות בעיקר על עצים. יש להעיר שעל פי "פירוש מילים ממסכת שבת" לרב שרירא גאון(2). "צילצלא" איננה תור הצוצלת אלא "אלפאכתא" כנראה תור הצווארון. זיהוי זה אינו עולה בקנה אחד עם דברי הגמרא במסכת שבת (פ ע"ב) שעל פיהם ביצת "צילצלא" קטנה ביותר (ולכן נחשבת ל"ביצה קלה") משום שביצת תור הצווארון גדולה משל הצוצלת.

לוויזון הסיק מתוך דברי רבי יהודה שהתסיל הוא מין קטן בסוג יונה. אמנם הוא דומה לתור בכך שהוא קטן אבל בגלל היותו יונה הוא כשר לקרבן רק בצעירותו ("בן יונה"). הוא מציע את גזע היונים המכונה היום על ידי המגדלים בשם "טימלר" (תמונה 4) (Columba livia Gyratrix). שם זה הוא שיבוש ותרגום של המילה האנגלית טמבלר (tumbler) או בגרמנית טומלר, שפירושה הוא יונה שעפה באוויר ומתהפכת בצורת סלטות לאחור תוך כדי מעופה. גזע הטימלר פותח מיונת הסלע ועבר סלקציה ליכולת ההתהפכות. מאוחר יותר התבצעה סלקציה גם של צבעים וצורות מיוחדות. יוני טימלר ידועות מהודו לפני שנת 1590. משקל ממוצע של יונים בוגרות של הגזע הקדום הוא 140-155 גרם. לשם השוואה משקל יוני סלע נע בין 238–380 גרם אך קיימים מינים כבדים יותר כמו למשל יונת ענק שמשקלה כ – 490 גרם. העובדה שיונת הטימלר קטנה מציבה אותה בעמדת ביניים בין יונים ותורים ועשוייה להסביר את הספק לגביה.

לנדאו(3).  זיהה את התסיל עם "יוני זפק" שהן יונים המסוגלות לנפח את הזפק. לוויזון דוחה את זיהוי זה משום שלדעתו מדובר בגזע יונים גדולות. יש להעיר שקיימים זנים שונים בגזע זה ויש ביניהם גם קטנים.

תודה לר' יוסף אביב"י על זיהוי ה"טודו".
 

תמונה 1. קולומבריום - צולם בבית גוברין		תמונה 2. יונת ענק          צילם: Duncan Harris

תמונה 3. תור הצוצלת		תמונה 4. יונת טימלר          צילם: jim gifford

    
מקורות עיקריים:

 ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 205.

 

(1) לוויזון הציע ליישב את הסתירה בדברי רש"י בכך שלשם "תסיל" שתי משמעויות: א. יונה צעירה. ב. ציפור צעירה בכלל. המשמעות השניה מאפשרת להבין את התרגום המיוחס ליונתן בבראשית: "שַׁפְנִינָא וְתַּסִילָא בַּר יוֹן". אם תסיל הוא דווקא גוזל יונה אין צורך לפרט שהגוזל הוא בן יונה.
(2) ד. גרינברגר, גנזי קדם, כרך ט' תשע"ג.
(3) לעיתים המצטטים אותו כותבים "רמ"ל". משה בן ישראל הלוי לנדאו, 1788 - 1852.
 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.